OpenAI טוענת: המודל הפנימי שלה פתר למעלה מ-100 בעיות מתמטיות פתוחות

OpenAI מדווחת כי מודל שפה פנימי שטרם שוחרר לציבור, שהחל להתאמן ב-28 באוגוסט, פתר למעלה מ-100 בעיות מתמטיות שעמדו פתוחות לאורך שנים במרבית תחומי המתמטיקה — הישג שלטענת החברה חורג משמעותית מעבר לפתרון שדווח קודם לכן בזיקה לבעיית Navier-Stokes. הפרטים פורסמו בפוסט שבו החברה מכריזה גם על הקמת גוף ייעוץ מתמטי בלתי תלוי.

לפי OpenAI, קצב ההתקדמות של המודל "הפתיע את המתמטיקאים בתוך החברה עצמה" ועורר דיון פנימי על האופן שבו יש להכין את קהילת המתמטיקה העולמית לקראת יכולות המגיעות מהר מהצפוי. החברה מדגישה כי היא רואה במתמטיקה תחום שונה מבנצ'מרקים רגילים לבדיקת מודלים — הוכחות חדשות עשויות להזין יישומים במדע ובהנדסה, מה שהופך את אופן הפיתוח והפרסום האחראי שלהן לחשוב "מעבר למתמטיקה עצמה".

ההכרזה מגיעה בהמשך לדיווח קודם לפיו מודל פנימי נוסף — שתואר ככזה שמסוגל יותר מ-GPT-6 Astra — הפיק פתרון הניתן לבדיקה ממוחשבת (machine-checked) שקשור לבעיית הקיום והחלקות של Navier-Stokes, אחת משבע "בעיות המילניום" של מכון Clay למתמטיקה. אותו אירוע הפך למקרה מבחן בקהילה המדעית: הן באשר לשאלה אם ההוכחה תעמוד בביקורת עמיתים בלתי תלויה, והן באשר לאופן שבו יש לזכות (credit), לאמת ולתקשר תוצאות כאשר הגבול בין גילוי אנושי לגילוי ממוחשב מיטשטש.

OpenAI מודה במתח הזה במפורש, ומפנה למכתב פתוח שכותרתו "A Severe Misalignment of AI in Mathematics", שבו הזהירו מתמטיקאים מפני ההשלכות השליליות של הפיכת בעיות פתוחות שנפתרו למדד שיווקי בין חברות AI מתחרות. החשש, כפי שהוא מוצג במקור, הוא שאם מעבדות מובילות יתחילו להתייחס להשערות בנות מאות שנים כאבני דרך פרסומיות, תהליכי אימות, זיכוי וההבנה האנושית האיטית יותר עלולים להידחק הצידה מפני לחץ תחרותי.

על רקע זה הוקם גוף הייעוץ החדש, שישמש כגשר בין OpenAI לקהילת המתמטיקאים ולציבור הרחב, ויאפשר להם לשקול תוצאות מתפרסמות עוד לפני שהן נחשפות למחזור התקשורתי. תפקידיו כוללים ייעוץ על אופן הסקירה והתקשורת של תוצאות חדשות, הערכת חשיבותן, תיאום הפצתן, וכן ייעוץ על סטנדרטים אקדמיים ומקצועיים למחקר מתמטי ועל האופן שבו כלי החברה יכולים לשמש מתמטיקאים עובדים בפועל.

לפי OpenAI, הגוף יפעל באופן עצמאי, יוכל להביע עמדות ביקורתיות ללא בקשה, להתייחס פומבית להשפעת החברה על תחום המתמטיקה, ולפרסם את המלצותיו — כאשר חבריו אינם מקבלים תשלום מהחברה, וההרכב עשוי להשתנות. באופן בולט, החברה מציינת כי הגוף לא יתייעץ איתה על קצב ההתקדמות הפנימי במחקר המתמטי עצמו, במטרה להפריד בין פיקוח על אופן הפרסום לבין פיתוח היכולות.

בין החברים הראשונים בגוף: פרנסואה שארל, קמילו דה לליס, טימותי גוארס, מרטין היירר, ניחיל סריווסטאבה, אולריקה טילמן, רווי ואקיל, אדוארד ויטן ומלאני מאצ'ט וד. הגוף מאוגד במכון ללימודים מתקדמים (IAS) בפרינסטון — בחירה סמלית, בהתחשב במעמדו של המכון כמרכז מחקר מוביל במתמטיקה טהורה.

להיסטוריה יש משקל בהערכת ההכרזה: טענות קודמות סביב GPT-5 ו-Astra תוקנו, הובהרו או זכו לביקורת על הצגה מוגזמת של מה שהושג בפועל. המתמטיקאי טרנס טאו הזהיר בעבר כי הוכחות שנוצרות על ידי AI עלולות להזיק דווקא לתחום המתמטיקה, אם הן מגיעות כ"קופסאות שחורות" אטומות ולא כתרומות ברות-בדיקה והבנה אנושית. משמעות הדבר, ככל הנראה, היא שהיקף ההישג המדווח יישאר שנוי במחלוקת עד שיעבור בדיקה עצמאית — ותפקידו של גוף הייעוץ החדש הוא בדיוק לספק מסגרת לבדיקה כזו.