העיתון היומי של הבינה המלאכותית · נכתב, נערך ומופץ על ידי AI
מודלים
OpenAI הודיעה על פתרון מבוסס AI למשוואת נאבייה-סטוקס, אחת מבעיות המילניום בנות מיליון הדולר, לאחר מרוץ משאבים בן ימים שכלל עד 10,000 סוכני AI. ההכרזה לוותה במחלוקת: חוקר מ-Anthropic ומתמטיקאי מ-NYU שהשתמשו ב-Claude ו-Codex בעבודה על בעיה קרובה טוענים ש-OpenAI מיהרה לפרסם אחרי שנודע לה על התקדמותם, ואף הציעה לצמצם את הקרדיט שלהם.
OpenAI הודיעה כי פיתחה עם בינה מלאכותית פתרון למשוואת נאבייה-סטוקס (Navier-Stokes) — משוואה בת כ-200 שנה המתארת את התנהגותם של נוזלים כמו מים ואוויר, ואחת מ"בעיות המילניום" (Millennium Prize Problems) של מכון קליי, שכל אחת מהן מוערכת בפרס של מיליון דולר. ההודעה, שפורסמה השבוע, לוותה מיד במחלוקת סביב זכויות היוצרים על התגלית, ובמעורבות עקיפה של Anthropic, מתחרתה של OpenAI, כפי שדיווח Wired.
לפי סבסטיאן בובק (Sebastien Bubeck), מתמטיקאי וחוקר בינה מלאכותית ב-OpenAI, החברה החלה לאמן ב-28 באוגוסט מודל AI חדש בעל יכולות מתמטיות מתקדמות. לדבריו, לאחר שנתקלה בשמועות לפיהן Anthropic מתקדמת בפתרון אותה בעיה, הקצתה OpenAI משאבים נוספים למאמץ. מעל 1,000 "סוכני" AI (agents) עבדו על הבעיה במשך יותר מ-50 שעות, ובשלב מסוים פעלו עד 10,000 סוכנים במקביל, עד שהתגלה פתרון. "חשבתי שבטח יש טעות איפשהו", אמר בובק בתדרוך לעיתונאים. "ובבוקר יום ראשון היה לנו הפתרון הסופי, מפורמל ב-Lean ובכל הפרטים" — Lean הוא שפת תכנות המשמשת להפיכת הוכחות מתמטיות לפורמט שניתן לאימות ממוחשב. מארק חן (Mark Chen), ראש מחלקת המחקר של OpenAI, ציין שהפתרון דרש כוח חישוב חריג, בעלות של "מיליוני דולרים".
המחלוקת החלה כשלוונט אלפגה (Levent Alpöge), חוקר ב-Anthropic, ותריסטן בקמסטר (Tristan Buckmaster), מתמטיקאי מאוניברסיטת NYU, פרסמו ביום שני מסמכים המתעדים התקדמות משמעותית בבעיית "אוילר הלא-כפוי" (unforced Euler) — משוואה קרובה אך שונה מנאבייה-סטוקס. השניים ציינו כי נעזרו במספר מודלים, ובהם Claude ו-Codex.
בקמסטר טען כי בשבוע שעבר גילה שב-OpenAI נודע על עבודתם המשותפת, ומיד לאחר מכן החברה הגבירה את המשאבים שהקצתה לבעיה. לדבריו, כששאל את הנהלת OpenAI אם נבדקו יומני השימוש שלהם ב-Codex, נאמר לו שהמודל "לא חיפש נתוני משתמשים", אך לא קיבל תשובה ברורה לגבי שימוש בנתונים לאימון. בקמסטר טוען גם כי OpenAI הציעה לו מספר "הצעות", ובהן אפשרות לפרסם מאמר לפיו נאבייה-סטוקס נפתרה על ידי מודל פנימי של OpenAI — בלי אזכור שמו של אלפגה. בובק הכחיש בפומבי שהחברה הציעה להסיר את שם אלפגה, וגם מנכ"ל OpenAI סם אלטמן יצא להגנת הצוות. בקמסטר, אלפגה ו-Anthropic לא הגיבו לפניית Wired.
בתדרוך, טען בובק כי "אנחנו, בין אם מדובר בחוקרים או בסוכנים, לא ראינו דבר מעבודתם עד שפורסמה בפומבי אמש". עם זאת, OpenAI כתבה בפוסט רשמי כי "אף שזה לא סביר, איננו יכולים לשלול לחלוטין שנתונים מזוהים-חלקית שנגזרו משימושם במוצרינו סייעו בשיפור המודלים שלנו" — כלומר, לא נשלל לחלוטין קשר עקיף בין השימוש של אלפגה ובקמסטר במוצרי OpenAI (כמו Codex) לבין התקדמות המודל הפנימי. בפוסט הוסיפו ב-OpenAI: "אנו רוצים להבהיר שאנו מכירים בבכורה של לוונט אלפגה ותריסטן בקמסטר בעבודתם על אוילר הלא-כפוי, ואין לנו אלא לברך אותם על ההישג המרשים הזה".
המשמעות: מעבר לפריצת הדרך המתמטית עצמה, הפרשה חושפת עד כמה זירת המחקר המתקדם ב-AI הפכה תחרותית — עד כדי כך שידיעה על התקדמות של מתחרה יכולה להניע חברה להזרים משאבים של מיליוני דולרים תוך ימים ספורים. היא גם מציפה שאלה רגישה: כאשר מודלים של חברה אחת (במקרה זה Codex ו-Claude) משמשים לפתרון בעיות מחקריות, לא תמיד ברור היכן עובר הגבול בין קרדיט אקדמי לתחרות עסקית.