סרטון של חמש דקות במקום מכרז: כך הפנטגון מנסה להאיץ רכישות AI, ו-OpenAI, אנתרופיק וגוגל ברשימת המשתתפות
יוזמת Tradewinds של משרד ההגנה האמריקאי מאפשרת לחברות AI להציג מוצרים בסרטון של עד חמש דקות ולקבל מעמד שמקצר את הליכי הרכש. OpenAI, אנתרופיק וגוגל רשומות כמשתתפות, והנושאים שהצבא מחפש השנה כוללים "קטלניות" וסוכני AI שמסייעים בבחירת מטרות. במקביל נשמעת ביקורת בקונגרס על היעדר שקיפות בהסכמים מהסוג שהתוכנית מקלה לחתום עליהם.
משרד ההגנה האמריקאי מפעיל תוכנית רכש שזוכה לתשומת לב מועטה, ובמסגרתה חברות יכולות לזכות במעמד שמקל מאוד על הממשלה לרכוש את מוצרי ה-AI שלהן. כדי לקבל אותו, הן מגישות סרטון מוצר שאורכו לא יעלה על חמש דקות. לפי תחקיר של WIRED, התוכנית נקראת Tradewinds, ו-OpenAI, אנתרופיק וגוגל רשומות בה כמשתתפות.
איך זה עובד
את Tradewinds מנהל משרד ה-AI והדיגיטל של הפנטגון (CDAO). חברות שולחות סרטונים שמסבירים איך המוצר שלהן עונה על אחד מכמה "תחומי מיקוד אסטרטגיים", שהממשלה מעדכנת מעת לעת. לפחות פעם בחודש פאנל שופטים בוחן את ההגשות ומחליט אילו מהן ייכנסו ל-Tradewinds Solutions Marketplace, שבו בעלי תפקידים בממשל יכולים לצפות בסרטונים.
מוצר שהתקבל נחשב "post-competitive", כלומר כזה שכבר עבר שלב תחרותי. תקנות רכש רבות מחייבות הליך תחרותי, ולכן המעמד מאפשר לרוכשים בממשל לסמן את הדרישה הזו כממולאת ולקצר את זמני ההתקשרות, לעיתים בחודשים. לדברי גורם במשרד ההגנה, בכמה מקרים חתם המשרד על חוזים דרך Tradewinds בתוך פחות משבוע. OpenAI, אנתרופיק וגוגל סירבו להגיב לכתבה.
מ"AI אחראי" ל"קטלניות"
ה-Marketplace פועל מסוף 2022, אבל ממשל טראמפ מדבר בגלוי ובהרחבה רבה יותר מקודמיו על רכישת AI לצבא ועל הכנסתו לשימוש מבצעי. בבקשת התקציב לשנת 2027 ביקש הבית הלבן מהקונגרס 1.5 טריליון דולר למשרד ההגנה, וציין "השקעות היסטוריות" ב-AI כאחד מסדרי העדיפויות.
השינוי ניכר גם בנושאים שהצבא מבקש. השנה הוא מחפש טכנולוגיות שיכולות "להגביר את קטלניות הכוח", וכן סוכני AI שיסייעו בתהליך הבחירה המשותפת של מטרות, כולל מה שמכונה ביצוע "שרשרת ההשמדה" (kill chain). במחזור ההגשות האחרון בתקופת ממשל ביידן התבקשו דווקא מוצרים שמקדמים "תרבות של AI אחראי" ומספקים מנגנוני הגנה (guardrails) לפיתוח ולשימוש ב-AI. לפי גורם במשרד ההגנה, נושאי 2026 נבחרו כך שיתאימו למזכר אסטרטגיית ה-AI שפורסם בינואר 2026.
הסכמים בצל
הכניסה ל-Marketplace מקלה על הממשלה לחתום על "other transaction agreements" (OT), סוג חוזה שאינו כפוף לחלק מדרישות הרכש הפדרליות. לפי החוק, הפנטגון רשאי להוציא עד 500 מיליון דולר על OT בודד בלי להודיע לקונגרס. מומחי רכש אומרים ש-OT נחשבים מהירים וגמישים, ולכן הם מושכים סטארטאפים. מנגד, לא כל הגופים מדווחים בפומבי על הוצאות ב-OT, וגם כשהם מדווחים קשה למצוא את המידע באתרי המעקב הממשלתיים כמו USASpending.gov ו-SAM.gov.
"OTA מציעים הזדמנויות למשוך שותפי רכש חדשים ולצמצם בירוקרטיה, אבל סקירות רבות הדליקו נורות אדומות", אמרה הסנאטורית ג'וני ארנסט מאיווה ל-WIRED. לדבריה, בין הבעיות: עלויות מפוקפקות, טיפול לקוי במידע מוגבל, פיקוח חסר, שקיפות מופחתת וקושי לעקוב אחר תוצאות ההסכמים. ארנסט פעלה להעברת Stop Secret Spending Act of 2025, שיחייב את משרד ההגנה וגופים נוספים לדווח לציבור על OT. לגופים יינתנו שלוש שנים לעמוד בדרישה.
לפי רשומות ציבוריות, לגוגל, לאנתרופיק ול-OpenAI יש הסכמי OT עם ה-CDAO. גורם במשרד ההגנה אמר ש-Tradewinds שימשה כחלק מאסטרטגיית רכש ה-AI של המשרד, לצד ניתוח שוק ומחקר. עם זאת, החברות לא אישרו אם ההסכמים הספציפיים שאיתר WIRED נחתמו דרך Tradewinds.
למה זה חשוב
לדברי וויל רוברטס, לשעבר ראש הרכש של Joint Artificial Intelligence Center (הגוף שקדם ל-CDAO) ומי שסייע בהקמת היוזמה, אחת המטרות המרכזיות של Tradewinds היא להכניס לתעשייה הביטחונית שחקנים "לא מסורתיים". לפי WIRED, זהו ניסיון של הפנטגון להחזיר תחרות לשוק שהצבא האמריקאי עצמו צמצם, כשעודד מיזוגים בין חברות ביטחוניות אחרי המלחמה הקרה.
ככל הנראה, המשמעות היא שחברות ה-AI הגדולות נכנסות לתחום הביטחוני דרך מסלול רכש מהיר במיוחד, אבל גם כזה שקשה מאוד לעקוב אחריו. המהירות שהפנטגון רואה בה יתרון היא בדיוק מה שמדאיג את מבקריו בקונגרס.