הציבור לא אוהב AI, אבל לא מפסיק להשתמש בו
לפי סקרים בארה"ב ובעולם, היחס הציבורי ל-AI הולך ומחמיר. באותו זמן ChatGPT הגיע למיליארד משתמשים בחודש, ומחצית מהמבוגרים בארה"ב משתמשים בצ'טבוט. כתבה ב-MIT Technology Review מציעה הסבר: ייתכן שהכעס מופנה פחות לטכנולוגיה עצמה ויותר לחברות שדוחפות אותה לכל מקום.
הציבור בארה"ב ובעולם מביע כלפי בינה מלאכותית חשדנות שהולכת וגוברת, ובאותו זמן משתמש בה יותר מאי פעם. כתבה שפורסמה ב-MIT Technology Review מרכזת את הנתונים משני הצדדים ומנסה להבין איך שתי המגמות מתקיימות יחד.
צד אחד: אמון שנשחק
לפי מרכז המחקר Pew, יותר מבוגרים בארה"ב מעריכים ש-AI ישפיע לרעה עליהם אישית ועל החברה כולה מאשר מצפים להשפעה חיובית. הפסימיות חזקה במיוחד בקרב צעירים. לפי דוח של אוניברסיטת סטנפורד, יותר ממחצית האנשים בעולם אומרים שמוצרים ושירותים מבוססי AI מעוררים בהם חשש.
הנתונים מבוססי השטח בולטים עוד יותר. בסקר Gallup ממאי, 71% מהמבוגרים בארה"ב אמרו שיתנגדו להקמת מרכז נתונים (data center) ל-AI באזור מגוריהם. לשם השוואה, 53% אמרו שיתנגדו להקמת תחנת כוח גרעינית. בסקר של NBC ממרץ, ה-AI זכה לפופולריות נמוכה משל ICE, סוכנות ההגירה והמכס האמריקאית.
צד שני: שימוש שממשיך לזנק
במקביל, לפי חברת ניתוח השוק Sensor Tower, ChatGPT עבר במאי את רף מיליארד המשתמשים החודשיים. Gemini של גוגל דיפמיינד רשם 950 מיליון משתמשים ביולי. לפי Pew, מחצית מהמבוגרים בארה"ב משתמשים כיום בצ'טבוט, יותר מפי שניים מאשר ב-2023, ואחד מכל ארבעה משתמש בו מדי יום. זה לא נתון אמריקאי בלבד: בכל 38 מדינות ה-OECD, יותר משליש מהמבוגרים דיווחו שהשתמשו בכלי AI גנרטיבי בשלושת החודשים האחרונים.
אותם אנשים, שני רגשות
לפי הכתבה, קשה להסביר את הפער בכך שמדובר בשתי אוכלוסיות נפרדות, אחת שמשתמשת ואחת שמתנגדת. היקף הנתונים מרמז שבמידה רבה אלה אותם אנשים. הכתבה מצביעה גם על מתאם אפשרי בין שימוש לביקורת: בצפון הגלובלי, שבו האימוץ גבוה, הגישה נוטה לפסימיות. בדרום הגלובלי, שבו האימוץ נמוך יותר, הציבור אופטימי יותר.
הכתבה מציעה פרשנות של הכותב: ייתכן שמה שאנשים לא אוהבים הוא לא הטכנולוגיה עצמה, אלא המאמץ הבלתי פוסק של החברות שמאחוריה לדחוף אותה לכל פינה, לצד אזהרות על טלטלה חברתית וכלכלית מהגדולות שנראו מזה דורות. הדפוס הזה מוכר מהרשתות החברתיות: מיליארדים המשיכו להשתמש בפייסבוק ובטוויטר גם כשהביקורת על החברות שמפעילות אותן גברה.
ההבדל, לפי הכתבה, הוא שהפעם לציבור יש יותר כוח השפעה. כל 50 המדינות בארה"ב העבירו או הציעו חוקים להסדרת פיתוח ופריסה של AI. בסך הכול מדובר ביותר מ-2,100 הצעות חוק, פי עשרה מאשר לפני שלוש שנים. בנוסף, בשוק כבר קיימות חלופות קוד פתוח איכותיות למודלים של גוגל, OpenAI ואנתרופיק, ולכן יש לפחות פוטנציאל לבחירה צרכנית ולתחרות.
"חברת AI ששונאת את עצמה"
את הכתבה פותחת שיחה עם המנכ"ל של Springboards, סטארט-אפ שמפתח LLM (מודל שפה גדול) שנועד לייצר מגוון רחב יותר של תשובות מהמודלים המובילים. "אנחנו נוהגים לומר שאנחנו חברת AI ששונאת את עצמה", אמר. "אנחנו לא בטוחים שאנחנו באמת אוהבים את מה שאנחנו עושים". כשנשאל למה החברה מפתחת מודל חדש בכל זאת, השיב שאין דרך חזרה מ-LLMs, אבל עדיין אפשר לגרום להם לעשות משהו אחר.
למה זה חשוב
הסתירה שהכתבה מתארת היא ככל הנראה אחד האתגרים המרכזיים של תעשיית ה-AI כרגע. שימוש רחב לא מבטיח לגיטימציה ציבורית. ההתנגדות למרכזי נתונים מקומיים וגל החקיקה במדינות ארה"ב מרמזים שחוסר האמון כבר משפיע על המציאות, גם אם קצב האימוץ עדיין לא נפגע. אם הפרשנות בכתבה נכונה, החברות יצטרכו לשנות גם את האופן שבו הן מציגות את הטכנולוגיה, ולהיות ברורות יותר לגבי מה שהיא יכולה ומה שהיא לא יכולה לעשות.