מדד Ramp: חברות בארה"ב משתמשות ביותר AI, אבל מוציאות עליו פחות
לפי מדד ה-AI של Ramp, ההוצאה של חברות אמריקאיות על AI ירדה מאז השיא ביולי, אף שהשימוש עלה בכ-50 אחוז והגיע לשיא בסוף ספטמבר. הכלכלן ארה חרזיאן מייחס את הירידה כמעט כולה לתחרות בין OpenAI לאנתרופיק.
חברות בארצות הברית משתמשות בבינה מלאכותית יותר מאי פעם, אבל משלמות עליה פחות. כך עולה ממדד ה-AI העדכני של Ramp, שמפרסם הכלכלן של החברה, ארה חרזיאן (Ara Kharazian). לדבריו, ההוצאה של חברות על AI הגיעה לשיא ביולי ומאז היא יורדת. בתקופה הזו השימוש עלה בכ-50 אחוז, ובסוף ספטמבר הגיע לשיא חדש.
מאיפה מגיעה הירידה
חרזיאן מצביע על שני גורמים: הורדות מחירים במודלים המובילים, ומודלים סטנדרטיים ו-"lite" (גרסאות קלות) זולים ויעילים יותר. לדבריו, הירידה בהוצאות נובעת כמעט כולה מהתחרות בין OpenAI לאנתרופיק.
התמונה הזו בולטת גם בנתוני נתח השוק. לפי המדד, בשבוע האחרון של ספטמבר שנכלל בנתונים, אנתרופיק החזיקה ב-51 אחוז מההוצאה על טוקנים, ו-OpenAI ב-44.5 אחוז. טוקנים הם יחידות הטקסט שלפיהן ספקיות המודלים גובות תשלום. כלומר, שתי החברות מחזיקות יחד ביותר מ-95 אחוז מהשוק הזה.
ומה עם הקוד הפתוח? לדברי חרזיאן, מודלי קוד פתוח (מודלים שהמשקלים שלהם זמינים לכולם) עדיין מהווים פחות מחמישה אחוזים מההוצאה של חברות. ככל הנראה המשמעות היא שהלחץ על המחירים לא מגיע בשלב זה מהחלופות הפתוחות, אלא מהמאבק בין שתי השחקניות הגדולות עצמן.
מה המדד מודד, ומה לא
מדד ה-AI של Ramp מבוסס על נתוני עסקאות של יותר מ-70 אלף חברות אמריקאיות. נתוני הטוקנים מגיעים ממדגם משנה שלהן. חרזיאן עצמו מסייג: הניתוח מכסה רק הוצאה על API, כלומר גישה תכנותית למודלים שמשמשת לבניית מוצרים ושירותים, והוא מוטה לטובת לקוחות AI גדולים. ההוצאה על מנויים, למשל רישיונות לצ'טבוטים לעובדים, לא נכללת בנתונים האלה. לכן לא נכון לקרוא את הממצאים כתמונה מלאה של כל ההוצאה התאגידית על AI.
עוד פרט שכדאי לשים לב אליו: זו לא הירידה הראשונה בהוצאות שהמדד מתעד. אבל לפי חרזיאן, הירידה הנוכחית נמשכת זמן ארוך מהרגיל. היא החלה אחרי השיא ביולי, ונמשכת מאז.
למה זה חשוב
הנתונים מצביעים על כך שהשוק מתנהג כמו שוק תחרותי: מחיר יחידת "בינה" יורד, והביקוש עולה. עבור חברות שמשתמשות ב-AI, המשמעות היא ככל הנראה שאפשר להרחיב את השימוש בלי שהתקציב יגדל באותו קצב, ובמקרים מסוימים גם להקטין אותו.
עבור ספקיות המודלים התמונה מורכבת יותר. אם שימוש שעולה ב-50 אחוז מתורגם להוצאה כוללת נמוכה יותר, ההכנסה לכל יחידת שימוש נשחקת. המשמעות היא שמי שרוצה להגדיל הכנסות יצטרך כנראה להגדיל את נפח השימוש מהר יותר משהמחירים יורדים, או לבדל את עצמו ביכולות שלקוחות מוכנים לשלם עליהן יותר.
השאלה הפתוחה היא אם זו מגמה קבועה או תחנת ביניים. ירידות מחירים כאלה יכולות לעודד אימוץ רחב יותר, וזה עשוי בהמשך להחזיר את ההוצאה הכוללת לצמיחה. בינתיים, לפחות לפי הנתונים של Ramp, התחרות בין OpenAI לאנתרופיק היא מה שקובע כמה עסקים אמריקאיים משלמים על AI.