לוח תקשורת מותאם אישית בתוך דקות: כלי AI בשניידר נותן קול לילדים מאושפזים שאינם יכולים לדבר
במרכז שניידר לרפואת ילדים פיתחו, יחד עם ארגון המתנדבים Code for Israel, אפליקציה מבוססת בינה מלאכותית. האפליקציה מפיקה תוך כחמש דקות לוחות תקשורת מודפסים שמותאמים לכל ילד. המטרה היא לאפשר לילדים מונשמים, ולילדים אחרים עם קשיי הבעה, לומר שכואב להם, שהם מפחדים או שהם רוצים את ההורים.
ילד בטיפול נמרץ שמחובר להנשמה מתעורר, מבוהל וכואב, ואינו יכול להוציא מילה. במרכז שניידר לרפואת ילדים פיתחו מערכת שאמורה לעזור במצבים כאלה. זו אפליקציה מבוססת בינה מלאכותית שמפיקה לוחות תקשורת מודפסים ומותאמים אישית בתוך חמש דקות או פחות. בעזרת הלוחות ילדים שאינם יכולים לדבר מצביעים על תמונות ומילים, וכך מספרים לצוות ולהורים מה עובר עליהם.
למה ילדים ערים לא יכולים לדבר
לפי הכתבה ב-ynet, במשך שנים נהגו במחלקות לטיפול נמרץ להרדים ילדים שמונשמים בהנשמה חודרנית. כיום רופאים מעדיפים להשאיר את המטופלים הצעירים ערים ופעילים ככל האפשר, כדי לסייע להחלמה. לגישה הזו יש מחיר: ה"טובוס", צינור ההנשמה שמוחדר לקנה הנשימה, מונע מהילד להניע את הלשון והשפתיים ולהשמיע קול.
"כשילד לא יכול לדבר, הוא לא מאבד רק את הקול שלו", אומרת ד"ר אושרת סלע וייס, מנהלת מערך קלינאיות התקשורת בשניידר. "הוא עלול לאבד גם את היכולת לומר שכואב לו, שהוא מפחד, או שהוא פשוט רוצה את ההורים שלו".
הבעיה לא נוגעת רק לילדים מונשמים. לדברי סלע וייס, כ-20% מהילדים שמאושפזים בבית החולים מתמודדים עם קשיי תקשורת והבעה מורכבים. ביניהם ילדים אחרי חבלות ראש ותאונות דרכים, ילדים עם מחלות ניווניות, שיתוק או חולשת שריר, ילדים על הרצף וילדים צעירים מאוד שעדיין לא יודעים לקרוא ולכתוב.
למה דווקא נייר
נדמה שהפתרון המתבקש הוא טאבלט. אבל לדברי סלע וייס, לילד חולה מאוד, מטושטש או מבולבל אין את הכוח או הריכוז שדרושים כדי להשתמש במקלדת. לכן לוחות תקשורת מודפסים עם תמונות וסמלים, כלומר פתרון לואו-טק, נשארים לדבריה "שלב הכרחי ויעיל".
עם זאת, גם הלוחות היו רחוקים מלהיות מושלמים. בבתי החולים השתמשו בלוחות אחידים, עם אותו אוסף תמונות לילדה בת שלוש, לנער חרדי ולמתבגרת עם מוגבלות. אפשר להכין לוח מותאם, אבל זה דורש שיחה עם המשפחה, חיפוש תמונות, עריכה ועיצוב, ועלול להימשך כמה שעות. בעומס של בית חולים, כך נכתב בכתבה, זו הייתה משימה בלתי אפשרית.
איך זה עובד
היוזמה נולדה בצוות קלינאיות התקשורת בהובלת סלע וייס, יחד עם מרכז החדשנות והמחקר של בית החולים. היא יצאה לפועל בזכות שיתוף פעולה עם Code for Israel, פלטפורמת התנדבות של אנשי הייטק ישראלים. את הפלטפורמה הקימה היזמת והמשקיעה יסמין לוקץ', ומנהל אותה חבר הכנסת לשעבר עידן רול.
התהליך מתחיל בשיחה קצרה של קלינאית התקשורת עם הילד ומשפחתו. הקלינאית שואלת את ההורים מה הילד אוהב, מה מסקרן אותו ומה יגרום לו לרצות לתקשר. על סמך התשובות המערכת מפיקה לוח שמתאים לעולם המושגים ולצרכים של הילד הספציפי. הכתבה אינה מפרטת באיזה מודל AI משתמשת המערכת.
המשמעות
מה שמעניין ביוזמה הוא החלוקה בין הטכנולוגיה לילד. הבינה המלאכותית לא מגיעה למיטה בצורת מסך. היא עושה את עבודת ההכנה הארוכה ומקצרת אותה משעות לדקות, והילד מקבל בסוף דף נייר פשוט. ככל הנראה זה מה שהופך את ההתאמה האישית לאפשרית בתנאי העבודה של בית חולים. כשמדובר בכחמישית מהילדים המאושפזים, כלי כזה עשוי לעזור לצוות להבין טוב יותר אם בכי של ילד נובע מכאב, מגירוד או מתסכול, ולתת לו את הטיפול המתאים.