מייסד שותף לשעבר של נוירולינק: השבב של Science Corporation הושתל לראשונה במטופל עם מחלת סטארגרדט

חברת Science Corporation השתילה את השבב לשיקום ראייה שלה, PRIMA, במטופל הראשון עם מחלת סטארגרדט (Stargardt). זו מחלת עיניים תורשתית שהורסת בהדרגה את הראייה המרכזית. על כך הודיע מנכ"ל החברה מקס הודאק, לשעבר נשיא ומייסד שותף של חברת שתלי המוח נוירולינק, על הבמה בכנס TechCrunch Disrupt. לדבריו, השתל הוא חלק מהמאמץ הרחב יותר של החברה לפתח ממשק מוח-מחשב (BCI).

"הרשתית היא חלק ממערכת העצבים המרכזית", אמר הודאק. "שתלי שבלול, תותבות רשתית ותותבות מוטוריות הם כולם סוגים שונים של BCI". כלומר, הוא רואה בממשקי מוח-מחשב תחום רחב של טכנולוגיה רפואית, ולא רק דרך לשלוט במחשב.

מה קרה למטופל

לפי החברה, המטופל קיבל את השתל במאי, במסגרת ניסוי מתמשך בבית החולים לעיניים של סידני שבאוסטרליה. במפגש השיקום הראשון הוא ראה אות, ובמפגש השני הצליח לקרוא מילה.

ההשתלה נמשכת כשעה. במהלכה מוחדר שבב קטן לחלק האחורי של העין, באזור שבו התנוונו הקולטנים לאור (photoreceptors). לאחר מכן המטופל מרכיב משקפיים עם מצלמה, שמשדרות לשבב את מה שמולו. בפועל, השתל משמש מעין קולטני אור מלאכותיים.

למה דווקא סטארגרדט

PRIMA כבר נמכר באירופה למטופלים שאיבדו את ראייתם בגלל ניוון גאוגרפי (geographic atrophy), שלב מתקדם של ניוון מקולרי הקשור בגיל. החברה מעריכה שאפשר ליישם את השיטה גם במחלות אחרות, ובהן סטארגרדט, שנחשבת כיום חשוכת מרפא.

המחלה פוגעת ברשתית החיצונית וגורמת למוות הדרגתי של התאים שקולטים אור. ייתכן שהרשתית הפנימית, החלק שמעביר את האותות החזותיים למוח, נשארת שלמה. התוצאה היא כתם עיוור במרכז שדה הראייה, שהולך וגדל עם הזמן. על פי ההערכות, כ-150 אלף בני אדם בעולם איבדו את ראייתם בגלל המחלה.

"מבחינת המוח, ראייה היא פוטנציאל חשמלי, פעילות חשמלית לאורך עצב הראייה", הסביר הודאק. "אם מצליחים לגרום לעצב הראייה לשלוח אותות נכונים לשאר המוח, אפשר להעניק לו ראייה".

המגבלות והשלב הבא

הודאק לא הציג את השתל כפתרון מלא. "למטופל הזה יש שתל בגודל שני מילימטרים על שני מילימטרים בחלק האחורי של העין, אז זה כמו להסתכל דרך קשית", אמר. "זו לא ראייה צבעונית בשדה רחב. זה כתם בראייה המרכזית, בשחור-לבן, אבל חד. חד ובניגודיות גבוהה, כך שהם יכולים לראות כמה אותיות בכל פעם".

לדבריו, השלב הבא הוא להרחיב את שדה הראייה. לשם כך צריך להתמודד עם הקימור של העין ולהקטין את האלקטרודות, כדי להתקרב לרמת הפירוט הטבעית. הוא אמר שדור חדש של השתל ייבדק בבני אדם בשנה הקרובה, והעריך שבתוך חמש שנים החברה תוכל "להתקרב מאוד לחדות ראייה טבעית".

הדרך אל המוח

הודאק הקים את Science Corporation ב-2021, אחרי שעזב את נוירולינק. מההתחלה הציגה החברה תוכניות לפתח טכנולוגיות מתקדמות של הנדסה עצבית וממשקי מוח-מחשב. אבל קודם היא רוצה להוכיח שהשיטות שלה עובדות ולבנות עסק בר-קיימא, ולכן היא מתמקדת בינתיים בשיקום ראייה.

לפי החברה, החיישן של ה-BCI שלה יושתל בתוך הגולגולת וינוח על פני המוח. במכשיר של נוירולינק, לעומת זאת, השתל מוחדר ישירות לרקמת המוח. הודאק סיפר שההתוויה הקלינית הראשונה של החברה, שעדיין לא פורסמה, היא "מחלה נוירודגנרטיבית שכולם שמעו עליה". החברה בוחנת גם שימוש אחרי שבץ: לדבריו, חיבור לשני אזורים עמוקים במוח עשוי לאפשר בעתיד "להוסיף אזורי קליפה חדשים". בטווח הארוך, אמר, המטרה של החברה היא "להבין איך המוח יוצר את התודעה וללמוד לבנות מוחות מהונדסים".

המשמעות, ככל הנראה, היא ש-Science Corporation בוחרת במסלול הדרגתי. במקום לקפוץ ישר לשתלים בתוך המוח, היא מתחילה ברשתית, שהיא חלק ממערכת העצבים המרכזית, עם מוצר שכבר נמכר באירופה ותוצאות ראשונות שאפשר למדוד. עם זאת, מדובר בינתיים במטופל אחד בניסוי שעדיין נמשך, ועוד לא ברור עד כמה השיטה תצליח אצל מטופלים נוספים.