Scimplify ההודית גייסה 25 מיליון דולר כדי להציע ליצרנים חלופה לספקים הסיניים של חומרים קריטיים, בעזרת AI

חברת הסטארט-אפ ההודית Scimplify גייסה 25 מיליון דולר כדי להרחיב את השימוש שלה ב-AI לייצור כימיקלים מיוחדים וחומרים קריטיים. הגיוס מגיע בזמן שיצרנים בתעשיות רבות מנסים להפחית את התלות שלהם בספקים מסין. לפי TechCrunch, החברה רואה בתחומי השבבים, הביטחון והאנרגיה את מנועי הצמיחה המרכזיים שלה.

מי השקיע

הסבב כולו במניות, והוגדר כסבב אסטרטגי. את ההשקעה הובילה Hitachi Ventures, ושתיים מלקוחות החברה, Henkel ו-Teknor Apex, הצטרפו כמשקיעות חדשות. גם המשקיעים הקיימים Accel India, Bertelsmann India Investments, Omnivore ו-3one4 Capital השתתפו בסבב. לדברי החברה, היקף ההון העצמי שגייסה עד כה מגיע ל-80 מיליון דולר.

Scimplify סירבה למסור את השווי שלה. עם זאת, מקור שמכיר את העסקה מסר ל-TechCrunch שהחברה, שיושבת בבנגלור, מוערכת ב-250 מיליון דולר אחרי הכסף. במרץ 2025, אחרי סבב B של 40 מיליון דולר, היא הוערכה ב-150 מיליון דולר.

איך זה עובד

כלי AI כבר מאיצים כיום את גילוי החומרים החדשים, אבל המעבר מתרכובת מבטיחה למוצר שמיוצר בהיקף מסחרי עדיין איטי ומסובך. היצרן צריך לפתח תהליך ייצור, להכשיר מפעלים ולעמוד בתקני איכות מחמירים, וכל זה בתוך שרשראות אספקה שמרוכזות במספר קטן של מדינות.

Scimplify, שנוסדה ב-2023, מנסה לקצר את התהליך הזה. כשמגיעה הזמנה, החברה מפתחת את תהליך הייצור הכימי במתקני המחקר שלה בבנגלור ובהיידראבאד, ואחר כך מעבירה אותו למפעלים שותפים לייצור מסחרי. את העבודה מתאמת פלטפורמת AI שהחברה פיתחה בעצמה, Scinode. הפלטפורמה מאתרת מסלולי ייצור ומפעלים מתאימים ועוקבת אחרי דרישות האיכות והרגולציה. לדברי המייסד-השותף סצ'ין סנתוש, הפלטפורמה מבוססת על סוכני AI ייעודיים, למשל למחקר, לייצור ולבקרת איכות.

"כל אחד מהסוכנים האלה פותר בעצם את מה שהלקוח רוצה, ועובד אחורה מהדרישה שלו", אמר סנתוש. "זה עוזר לנו לנוע הרבה יותר מהר ולזכור את ההקשר של הלקוח גם לפעמים הבאות".

לדבריו, בחלק מהמקרים עברו רק חודשיים מקבלת הדרישות של לקוח ועד אספקת החומר המוגמר, לעומת 12 עד 18 חודשים שעבודה כזו לוקחת בדרך כלל. הוא הוסיף שלוחות הזמנים משתנים מפרויקט לפרויקט.

הזווית הגיאופוליטית

צוות המדענים והמהנדסים של החברה מפקח על ייצור ברשת של יותר מ-500 מפעלים, ועוזר ללקוחות לבנות מקורות חלופיים לחומרים שהאספקה שלהם מרוכזת בסין ובכמה מדינות נוספות. Scimplify עובדת על הפקת נגזרות של טונגסטן מגרוטאות, וגם על חומרי עפר נדירים (rare earths). בשני התחומים האלה שרשרת האספקה העולמית תלויה במידה רבה בסין.

בין הלקוחות של החברה נמנות יצרנית האלקטרוניקה היפנית TDK, קבוצת הכימיקלים הגרמנית BASF ו-Hitachi. כיום כ-90% מהייצור מתבצע בהודו, אבל החברה מתכננת להרחיב את רשת הייצור לארה"ב וליפן במהלך השנה הקרובה. מכספי הגיוס, כ-7.5 מיליון דולר מיועדים להתרחבות בארה"ב ועוד 2 מיליון דולר לפיתוח Scinode.

המספרים, לפי החברה

כל נתוני ההכנסות שלהלן נמסרו על ידי סנתוש ולא אומתו באופן עצמאי. לדבריו, Scimplify הגיעה לקצב הכנסות שנתי (annualized revenue run rate) של כ-200 מיליון דולר, פי שלושה מלפני שנה, והיעד לשנה הקרובה הוא 400 מיליון דולר. קצב ההכנסות בארה"ב עלה לדבריו מ-10 מיליון דולר לכ-60 מיליון דולר, כ-30% מהפעילות. לקוחות מחוץ להודו מייצרים כיום יותר ממחצית ההכנסות, לעומת פחות מ-5% לפני כ-18 חודשים. תחומי האנרגיה, האלקטרוניקה והביטחון אחראים לכ-45% עד 50% מההכנסות, לעומת פחות מ-15% לפני שנה. לפי סנתוש, החברה רשמה EBITDA חיובי בחודשיים האחרונים, והיא צופה לעבור לרווח נקי אחרי מס כבר החודש. ל-Scimplify יותר מ-1,000 לקוחות, והיא סיפקה מוצרים ליותר מ-40 מדינות. היא מעסיקה כ-340 עובדים, מהם כ-70 מדענים.

למה זה חשוב

הסיפור של Scimplify מראה ככל הנראה שה-AI נכנס לתעשייה הכימית לא רק בשלב גילוי החומרים, אלא גם בשלב שבדרך כלל מעכב את הכול: התיאום בין מעבדה, מפעל ורגולציה. ההרכב של המשקיעים, ובהם תאגיד יפני ושני לקוחות תעשייתיים, מעיד כנראה על הביקוש שיש היום בקרב יצרנים בעולם למקורות אספקה מגוונים. אם החברה תצליח להגיע ליעדים שהציבה, ובעיקר בתחומים רגישים כמו טונגסטן וחומרי עפר נדירים, הודו עשויה להפוך לחלופה ממשית בתחום שבו סין שולטת כבר שנים.