הסנאטור אדם שיף: התחייבות וולונטרית של חברות ה-AI בבית הלבן לא מספיקה, והוא תומך בהקמת סוכנות פיקוח
הסנאטור הדמוקרטי אדם שיף מקליפורניה, שמכהן בוועדות שעוסקות בהגבלים עסקיים, בקניין רוחני ובפרטיות, מבקר את ההתחייבות הלא מחייבת שעליה חתמו מנהלי חברות AI בבית הלבן. לדבריו, מודלים מתקדמים מהווים "איום ממשי על הביטחון הלאומי". שיף תומך בהקמת סוכנות פדרלית שתפקח על התחום, אבל פסיקה של בית המשפט העליון מ-2024 עלולה להקשות על כל רגולציה חדשה.
הסנאטור אדם שיף, דמוקרט מקליפורניה, אומר שההתחייבות הוולונטרית שעליה חתמו השבוע מנהלי חברות AI בבית הלבן רחוקה מלהספיק. בראיון לפודקאסט Decoder של The Verge הוא הזהיר ש"יש כאן איום ממשי על הביטחון הלאומי".
שיף חבר בכמה ועדות שיש להן סמכויות פיקוח בתחומי הטכנולוגיה וה-AI: קניין רוחני, הגבלים עסקיים (antitrust), פרטיות וטכנולוגיה. ניליי פאטל, העורך הראשי של The Verge, ראיין אותו זמן קצר אחרי שהנשיא טראמפ כינס מנכ"לים של חברות AI בבית הלבן. שם הם חתמו על הסכם לא מחייב, שבו הם מתחייבים להעריך בעצמם את מערכות ה-AI שלהם.
"אמרו מה שהוא רוצה לשמוע"
פאטל שאל איך זה מסתדר: הממשל נוהג להצדיק כמעט כל צעד בטיעון של ביטחון לאומי, ובכל זאת לא קבע שום דבר מחייב מול חברות שראשיהן עצמם מזהירים מסכנות קיצוניות של הטכנולוגיה. שיף ענה ש"קשה מאוד ליישב" את הסתירה. לדבריו, אותם מנהלים שחתמו על ההתחייבות הוולונטרית אומרים בפומבי, הרחק מהבית הלבן, ש"אנחנו צריכים רגולציה. אנחנו לא רוצים שזה יהיה רק 'תסמכו עלינו, נעשה את הדבר הנכון'".
שיף מסביר את הפער בכך ש"אף אחת מהחברות האלה לא רוצה לספוג את זעמו של הנשיא הנקמני הזה". לדבריו, "כנראה שבנוכחותו הן יגידו את מה שהוא רוצה שיגידו".
הוא גם הסביר מה בעיניו האיום: "ככל שהמודלים האלה נעשים מתקדמים יותר, וככל שהם משפרים את עצמם באמצעות ה-AI הרקורסיבי הזה, יש לנו פחות ופחות מושג מה הם עושים ואיך הם מחליטים את מה שהם מחליטים". הכוונה למערכות AI שמשתתפות בפיתוח הדורות הבאים של עצמן.
סוכנות חדשה, ומכשול משפטי
לפי The Verge, שיף תומך בהקמת סוכנות פדרלית חדשה שתסדיר את תחום ה-AI. כאן נכנס לתמונה מכשול משפטי שפאטל העלה בראיון. בית המשפט העליון האמריקאי, בפסק הדין Loper Bright, ביטל את הלכת Chevron deference. ההלכה, מתקופת רייגן, קבעה שכאשר החוק עמום, בתי המשפט יכבדו את פרשנות המומחים בסוכנויות הממשלתיות. מאז הפסיקה ההכרעה עברה לבתי המשפט, ולכן כל רגולציה חדשה עלולה להיתקע מיד בהליכים משפטיים. ככל הנראה, המשמעות היא שגם אם תוקם סוכנות ל-AI, יהיה לה קשה יותר לאכוף כללים בתחום שהחקיקה בו עדיין מעורפלת.
הראיון עסק גם בשאלה מה עשוי לקרות אם הדמוקרטים יחזרו לשלוט בקונגרס בבחירות האמצע, ובהשוואה בין פיקוח על AI לבין האופן שבו ארה"ב התמודדה עם הרשתות החברתיות. The Verge מסכמת את ההשוואה כך: הקונגרס החמיץ את ההזדמנות שלו ברשתות החברתיות, והשאלה היא אם יצליח לפעול בזמן מול ה-AI.
ברקע: ביקורת רחבה על הממשל
שיף פתח את השיחה בהאשמות על "שחיתות משתוללת" בממשל. בין הדוגמאות שנתן: תשדירי קמפיין של הנשיא שממומנים מכספי משלמי המסים, הרחקת עיתונאים מהבית הלבן וממטוס הנשיאות, ופרויקט קשת הניצחון. לדבריו, הממשל טוען עכשיו שהקשת היא עניין של ביטחון לאומי כי הוא רוצה לאחסן בה תחמושת. לפי שיף, הסיבה לכך היא שהטיעון המשפטי הטוב ביותר שיש לממשל הוא שהמבנה אינו קוסמטי בלבד ויש לו ייעוד ביטחוני. פאטל שאל אותו גם אם יתמוך בהדחה נוספת של הנשיא.
למה זה חשוב
הראיון מציג שתי גישות מנוגדות לפיקוח על AI בארה"ב. הממשל מסתפק בהתחייבויות וולונטריות של התעשייה. לעומתו, שיף תומך במסגרת רגולטורית מחייבת עם גוף פיקוח ייעודי. אם תוצאות בחירות האמצע ישנו את מאזן הכוחות בקונגרס, ייתכן שהוויכוח הזה יעבור מהצהרות לחקיקה. גם אז, בעקבות ביטול Chevron, ההכרעה הסופית עשויה להגיע לבתי המשפט.