Spotify מהמרת על סוכני AI: לא להילחם בהם, אלא להיות השירות שהם בוחרים

Spotify סיימה רבעון שלישי חזק, עם 788 מיליון משתמשים פעילים בחודש והכנסות של כמעט 5 מיליארד אירו (כ-5.6 מיליארד דולר). אבל בשיחת הדוחות עם המשקיעים העניין המרכזי לא היה המספרים. שותף-המנכ"ל גוסטב סודרסטרום הציג את האופן שבו החברה רואה את עתיד ההאזנה, והסביר למה עליית סוכני ה-AI עשויה דווקא להועיל לה, כך לפי TechCrunch.

בידור הוא ההפך ממטלה

"Spotify נמצאת באחת הקטגוריות הבודדות שעשויות ממש לשגשג בעידן הסוכנים", אמר סודרסטרום למשקיעים. "סוכנים מצטיינים בהחלפת דברים שאנשים מעדיפים לא לעשות ובטיפול בהם. אנשים אוהבים להיפטר ממטלות. אבל בידור הוא ההפך. אף אחד לא מבקש מסוכן 'לסכם לו שיר'".

הטענה הזאת חשובה להבנת הדאגה שמלווה כיום חברות רבות: אם עוזר AI יבצע את המשימה במקום המשתמש, ייתכן שהמשתמש כבר לא ייכנס לאפליקציה או לאתר של החברה. סודרסטרום טוען שבמוזיקה המצב שונה. גם אם המשתמש לא יפתח את Spotify, יחפש אמן ויבנה רשימת השמעה בעצמו, הוא עדיין ירצה להאזין. הוא רק יבקש מעוזר AI לעשות את העבודה. למשל, מוזיקה לריצה, פודקאסט על נושא שעלה בשיחה עם צ'טבוט, או סיכום של ספר שמע שממשיך בדיוק מהמקום שבו המשתמש עצר.

להיות זמינים בכל סוכן

Spotify רוצה להיות השירות שהסוכנים האלה פונים אליו. היא הייתה שירות המוזיקה הראשון שהשתלב בעוזר Muse של מטא, והיא משולבת גם ב-ChatGPT וב-Claude.

"המטרה שלנו היא להיות שירות המדיה שמשתמשים בו מכל סוכן, ולהפוך את הצמיחה של הסוכנים לרוח גבית ולא לרוח נגדית", אמר סודרסטרום. לדבריו, "זה בדיוק מה שאנחנו רואים עכשיו. אנחנו רואים אימוץ טוב מאוד של Spotify בתוך הסוכנים האלה. בזמן שחברות אחרות אולי עדיין מנסות להבין מה לעשות, ורבות מהן מתרחקות, אנחנו נכנסים פנימה ומשתתפים בצמיחה במקום לעמוד בצד הדרך ולהסתכל".

ההבדל בגישות כבר ניכר בשוק. אמזון, למשל, חסמה את Muse של מטא מלבצע קניות בפלטפורמה שלה. זו דוגמה לאופן שבו שחקנים גדולים עשויים להגביל סוכנים חיצוניים כשעולות שאלות של גישה, אבטחה, פרטיות או שליטה מסחרית. Spotify בוחרת בכיוון ההפוך.

Spotify כסוכן בפני עצמו

סודרסטרום לא מסתפק בכך שה-AI יקל על המשתמשים למצוא תוכן. לדבריו, הוא צריך גם להפוך את החוויה לאישית יותר. הוא מתאר את Spotify כ"שירות מדיה חכם שארוז כסוכן, בין אם משתמשים בו ישירות דרך האפליקציה שלנו ובין אם דרך סוכן אחר". כלומר, אפשר לא רק ללחוץ על כפתורים באפליקציה, אלא גם לדבר איתה, לשאול אותה שאלות ולתת לה הוראות.

הוא נתן דוגמה: אפשר לבקש מ-Spotify לעבור על היסטוריית ההאזנה, שיר אחר שיר, עד 2008, לבחור את האהובים באמת, להאיץ או להאט אותם (beat-stretching), למיין אותם לפי סולם ו-BPM (קצב פעימות לדקה), ולערבב אותם לרשימת השמעה לריצה שמותאמת בדיוק לקצב הצעדים של המאזין.

הנתונים נשארים בבית

היתרון של Spotify נשען על שנים של היסטוריית האזנה: האמנים שהמשתמשים חוזרים אליהם, השירים שהם מדלגים עליהם והמוזיקה שהם מגלים. ככל הנראה, המידע הזה מאפשר לה להציע המלצות אישיות יותר מאלה של רשימת השמעה גנרית שמייצר עוזר AI שמכיר את המשתמש רק במעט.

עם זאת, סודרסטרום הדגיש ש-Spotify לא מעבירה לשותפים את נתוני המאזינים. הסוכן החיצוני מבקש משהו, ו-Spotify מפעילה את המערכות שלה כדי להבין את הבקשה ולבחור מה להשמיע.

למה זה חשוב

הגישה של Spotify מציעה תשובה אפשרית לשאלה שמטרידה חברות אינטרנט רבות: מה קורה לשירות כשהמשתמשים מפסיקים להגיע אליו ישירות. ההימור של Spotify כפול. ראשית, שבבידור הסוכן רק מתווך את ההנאה ולא מחליף אותה. שנית, שהנתונים שהחברה צברה ימשיכו להיות היתרון שלה גם כשהממשק עובר לצ'טבוטים של אחרים. מוקדם לקבוע אם ההימור יצליח, אבל המשמעות היא שהיחסים בין שירותי התוכן לבין עוזרי ה-AI עשויים להיקבע בהסכמים ובשילובים כאלה, ולא רק בחסימות.