עדכון של מחקר כלכלני סטנפורד מאוגוסט 2026 מצא כי שיעור התעסוקה של עובדים בני 22 עד 25 במקצועות החשופים ביותר ל-AI נמוך ב-19% משיעור התעסוקה של בני גילם במקצועות פחות חשופים — לעומת פער של 13% בלבד לפני שנה. המחקר, המבוסס על נתוני שכר של ADP, מצביע על ירידה בגיוס עובדים חדשים לתפקידי כניסה, ולא בהכרח על פיטורים גורפים.
עדכון חדש של מחקר כלכלנים מאוניברסיטת סטנפורד מצביע על פער תעסוקה מתרחב בין עובדים צעירים במקצועות החשופים ל-AI לבין בני גילם בתחומים אחרים. לפי הנתונים, שיעור התעסוקה של עובדים בגילי 22 עד 25 במקצועות המוגדרים "חשופים ביותר" לבינה מלאכותית נמוך כיום ב-19% משיעור התעסוקה במקצועות פחות חשופים. לפני שנה, כשפורסמה הגרסה הקודמת של המחקר, הפער עמד על 13% בלבד.
הנתונים מגיעים מהמאמר "Canaries in the Coal Mine? Six Facts about the Recent Employment Effects of Artificial Intelligence", שגרסתו המעודכנת פורסמה באוגוסט 2026. הצוות הכלכלי ניתח מדגם גדול מתוך נתוני שכר אנונימיים שאוספת חברת ניהול משאבי האנוש ADP בתדירות גבוהה, ודירג את רמת ה"חשיפה" של כל מקצוע לבינה מלאכותית באמצעות שני מדדים: מדד השפעה על שוק העבודה שפותח במחקרים קודמים, וה-Anthropic Economic Index, המבוסס על אופן השימוש בפועל במודל Claude במסגרת העבודה היומיומית. גוגל פרסמה בחודש שעבר דוח דומה המבוסס על נתוני שימוש במודל Gemini לפי מקצועות.
כשהחוקרים בחנו את כלל המשק, לא נמצא הבדל משמעותי בתעסוקה היחסית בין המקצועות המוגדרים חשופים ביותר לבין אלו החשופים פחות. אלא שכאשר הופרד נתח העובדים הצעירים, בגילי 22 עד 25, התמונה השתנתה: מאז 2022, התעסוקה ב-40% מהמקצועות המושפעים ביותר מ-AI ירדה בכ-11%, בעוד שבתעסוקה ב-60% מהמקצועות הפחות מושפעים היא דווקא עלתה בכ-10% באותה תקופה.
החוקרים מדגישים כי מקור התופעה הוא בעיקר בירידה בשיעורי הגיוס לתפקידי כניסה במקצועות החשופים, ולא בגידול בפיטורים או בהתפטרויות. גם ההשפעה על שכר הייתה מוגבלת יחסית — עיקר האפקט בא לידי ביטוי בירידה בהיקף התעסוקה הכולל, לא בשכר שמקבלים מי שכבר מועסקים.
לא כל מקצוע "חשוף" נפגע באותה מידה. ה-Anthropic Economic Index מבחין בין שאילתות "אוטומטיביות" — כאלה שמחליפות לחלוטין עבודה שבוצעה בעבור בידי אדם — לבין שאילתות "אוגמנטטיביות", שמסייעות לעובד אנושי להיות יעיל יותר במשימות שהוא עדיין נדרש לבצע. לפי הגדרה זו, בין המקצועות שבלטו בפגיעה נמנים רואי חשבון ומבקרים, וכן פקידי קבלה ופקידי מידע.
הנתונים, המבוססים על מקור תעסוקה בפועל ולא על סקרי כוונות, מספקים אינדיקציה מוקדמת לאופן שבו טכנולוגיית ה-AI משפיעה על שוק העבודה בפועל. ככל הנראה, ההשפעה הבולטת ביותר בשלב הזה אינה תחלופה גורפת של עובדים קיימים, אלא צמצום בדלת הכניסה של בוגרים צעירים למקצועות שבהם מודלי שפה כבר מבצעים חלק ניכר מהמשימות. אם המגמה תימשך בקצב שנצפה בשנה החולפת, המשמעות עשויה להיות קושי מובנה עבור דור שלם של בעלי תואר ראשון להיכנס לשוק העבודה במקצועות שבעבר שימשו כנקודת פתיחה.