טראמפ חתם על צו שמשנה את שמה של AI ל"סופר-אינטליג'נס", ומנכ"לי הטכנולוגיה חתמו על התחייבות בטיחות
הבית הלבן כינס השבוע כמעט את כל מנכ"לי הטכנולוגיה הבולטים, ובהם צוקרברג, בזוס, מאסק ודריו אמודיי מאנתרופיק. הם חתמו על התחייבות לבטיחות AI, שהנשיא טראמפ הגדיר "מחייבת מבחינה מוסרית". באותו שבוע חתם טראמפ גם על צו נשיאותי שמשנה רשמית את שמה של בינה מלאכותית ל-"super intelligence".
הבית הלבן הצליח השבוע להושיב בחדר אחד כמעט את כל מנכ"לי הטכנולוגיה הגדולים בארצות הברית, ובהם מארק צוקרברג, ג'ף בזוס, אילון מאסק ודריו אמודיי מאנתרופיק. כולם חתמו על התחייבות לבטיחות בינה מלאכותית, שהנשיא דונלד טראמפ כינה "מחייבת מבחינה מוסרית" (morally binding). באותו שבוע חתם טראמפ גם על צו נשיאותי שמשנה רשמית את השם של AI ל-"super intelligence". כך דיווחו בפודקאסט Equity של TechCrunch.
מחייבת, אבל רק מוסרית
הצירוף "מחייבת מבחינה מוסרית" הוא כנראה הפרט החשוב ביותר באירוע. המקורות לא מפרטים מה כתוב בהתחייבות ואיזה מנגנון אכיפה יש לה, אם בכלל. עצם הבחירה בניסוח מוסרי ולא משפטי מרמזת שמדובר בהצהרת כוונות וולונטרית, ולא ברגולציה שאפשר לאכוף. ההערכה היא שזה הסכם שהחברות יכולות לחתום עליו בלי לשלם על כך מחיר עסקי ממשי.
עם זאת, יש משמעות סמלית לכך שבחדר אחד ישבו מנהלים שהם לעיתים קרובות מתחרים ישירים, ושחלקם לא מסתירים את מחלוקותיהם בנושא. בהם מאסק, שמתנהל מול המתחרות שלו בתחום ה-AI בגלוי, ואמודיי, שאנתרופיק בראשותו בנתה את המיתוג שלה סביב בטיחות.
בין הכתבות הנקראות ביותר באתר TechCrunch הופיעה גם כותרת שלפיה ההתחייבות שעליה חתמו טראמפ ומנהלי ה-AI כוללת שגיאת כתיב בשם "ארצות הברית". המקורות שבידינו לא מפרטים מה בדיוק נכתב בשגיאה.
משנים את השם
הצעד החריג יותר הוא הצו הנשיאותי. לפי TechCrunch, הצו משנה רשמית את שמה של בינה מלאכותית ל-"super intelligence". המקורות לא מפרטים איך השינוי ייושם בפועל, למשל במסמכים ממשלתיים, ברגולציה או ברכש.
בקהילת המחקר, המונח "סופר-אינטליג'נס" מתאר בדרך כלל מערכת עתידית והיפותטית שתעלה על יכולות האדם כמעט בכל תחום. הוא לא מתאר את הצ'טבוטים ואת מודלי השפה (LLM) שקיימים היום. לכן נראה שהשינוי הוא בעיקר מהלך מיתוגי ופוליטי, ולא הגדרה טכנית. ייתכן שהוא נועד להציג את הטכנולוגיה כנכס לאומי אסטרטגי.
הצרכנים עדיין לא שם
הדיון בפודקאסט חיבר את ההכרזות לנתונים עסקיים מפוכחים יותר. מטא ו-OpenAI מנסות לתת למוצרי ה-AI שלהן "פנים ידידותיות יותר". בין היתר, TechCrunch דיווח ש-OpenAI השיקה את Dots, אווטאר מבוסס-סוכן (agentic). ובכל זאת, לפי המגישים, נראה שהכסף הגדול ב-AI עדיין מגיע מלקוחות עסקיים (enterprise). כותרת הפרק מנוסחת בחדות: "תקראו לזה AI, תקראו לזה סופר-אינטליג'נס, רק 2% מהצרכנים קונים את זה".
למה זה חשוב
הצירוף של התחייבות וולונטרית ושל שם חדש לטכנולוגיה מציג, ככל הנראה, את הגישה של הממשל: שותפות הדוקה עם התעשייה, הצהרות מוסריות במקום רגולציה מחייבת, ומיתוג שמעצים את חשיבות התחום. בינתיים הכסף מספר סיפור אחר. השוק הציבורי נעשה בררני, ולפי הפודקאסט חברת Oura משכה את ההנפקה שלה ו-OpenAI חזרה לגיוס פרטי. לפי הנתונים בפודקאסט, הצרכנים עדיין לא קונים את ההבטחה, בלי קשר לשם שנותנים לטכנולוגיה.