אוקראינה: צריחי ירי רובוטיים מבוססי AI הפילו לראשונה כטב"מים סילוניים רוסיים
חיל האוויר האוקראיני דיווח ב-5 באוקטובר כי צריחי ירי רובוטיים, שמשתמשים בראייה ממוחשבת ובבינה מלאכותית, הפילו כטב"מים רוסיים בהנעה סילונית, ובהם כטב"מים מדגם Geran-5. לפי הדיווחים, זו הפעם הראשונה שהמערכות מיירטות מטרות מהירות כאלה. עם זאת, טווחן מוגבל, והן משמשות שכבה אחת בלבד במערך ההגנה האווירית.
חיל האוויר של אוקראינה דיווח ב-5 באוקטובר כי צריחי ירי רובוטיים, שמזהים את המטרות שלהם באמצעות ראייה ממוחשבת (machine vision) ובינה מלאכותית, הפילו כטב"מים רוסיים בהנעה סילונית, ובהם כטב"מים מדגם Geran-5. לפי הדיווחים, אלה היירוטים המדווחים הראשונים שבהם המערכות האלה פגעו במטרות מהירות מסוג זה.
"כבר היו מקרים שבהם כטב"מים סילוניים, כולל Geran-5, הופלו על ידי הצריחים האלה בדיוק", אמר דובר חיל האוויר, יורי איגנאט, במהלך שידור הטלתון הלאומי. את דבריו ציטט אתר Ukrainska Pravda. איגנאט תיאר את הראייה הממוחשבת כחלק מתהליך היירוט, ולדבריו הכוונת הירי בעזרת AI צמצמה טעויות אנוש ושיפרה את החישובים הטכניים.
שכבת הגנה קצרת טווח
איגנאט הדגיש שלצריחים יש טווח אפקטיבי מוגבל, משום שהנשק העיקרי שלהם הוא מקלע. בפרסומים הפומביים לא צוין דגם הצריח שבשימוש. לפי Business Insider, נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי מסר שלפחות בחלק מהמערכות מותקן מקלע בקוטר 0.5 אינץ'.
לדברי הדובר, הצריחים הם רכיב אחד בלבד במערך רחב יותר נגד כטב"מים. האמצעי המרכזי נגד כטב"מים סילוניים הוא מטוסי קרב, ולצדם פועלים כלי נ"מ ממוכנים מסוג Shilka ו-Gepard, צוותי אש ניידים, כטב"מים מיירטים ואמצעים נוספים. לפי Ukrainska Pravda, צריחים רובוטיים מותקנים גם על גשרים.
ב-4 באוקטובר אמר זלנסקי שבקייב הותקנו יותר מ-12 צריחים נגד כטב"מים, ושמונה נוספים מיועדים למחוז קייב.
מטרות מהירות, פחות זמן לתגובה
הרקע ללחץ הוא שינוי בסוג האיום. לדברי איגנאט, בכל אחד משני הלילות הקודמים שיגרה רוסיה כ-50 כטב"מים סילוניים. לפי הערכתו, כוחות אוקראינה מיירטים בין 85% ל-92% מהכטב"מים הרגילים מסוג Shahed, אבל רק 50% עד 70% מהכטב"מים הסילוניים. לפי Business Insider, ה-Geran-5 יכול להגיע למהירות של עד 375 מייל לשעה (כ-600 קמ"ש).
הפער באחוזי היירוט מסביר ככל הנראה את החיפוש אחר אמצעי הגנה זולים יחסית, שאינם נשענים רק על טילי יירוט יקרים שהמלאי שלהם מוגבל. בכלי התקשורת האוקראיניים נכתב כי אוקראינה צריכה אמצעי נגד ייעודיים וזולים יחסית למטרות האלה, במקום לבזבז עליהן טילים יקרים.
למה זה חשוב
מבחינה טכנולוגית, זהו יישום של ראייה ממוחשבת בתנאים התובעניים ביותר שאפשר לדמיין. ככל שהמטרה מהירה יותר, כך מתקצר הזמן לגלות אותה, לעקוב אחריה, לסווג אותה ולירות. המשמעות היא שאיכות החיישנים ואמינות המעקב עשויות להיות מגבלה משמעותית לא פחות מטווח הנשק עצמו.
עם זאת, חשוב לציין מה עדיין לא ידוע. בדיווחים הפומביים אין פרטים על החיישנים שבהם משתמשות המערכות, על מידת האוטונומיה שלהן, על נהלי הפיקוח האנושי או על ביצועים מדודים בפועל. השאלה עד כמה המערכות פועלות באופן עצמאי, ואם אדם מאשר כל ירי, נמצאת בלב הוויכוח העולמי על נשק אוטונומי. לכן היעדר המידע הזה בולט במיוחד.
ככל הנראה, הניסיון האוקראיני יהפוך למקרה בוחן עבור צבאות ומפתחים בעולם. במערכות כאלה, אמינות בשטח, הימנעות מזיהוי שגוי ועמידות למזג אוויר גרוע ולשיבושים אלקטרוניים חשובות לא פחות מביצועי הזיהוי של המודל במעבדה.