במערב חוששים שה-AI יפגע בהבנה המתמטית, ובסין מקימים ברית מחקר סביבו

קהילת המתמטיקאים העולמית מתפצלת ביחס לבינה מלאכותית. במערב גוברים החשש והספקנות. בסין, לעומת זאת, מגייסים מוסדות וחוקרים כדי לשלב את הטכנולוגיה במחקר באופן שיטתי. ביום ראשון השיקו בבייג'ינג זוכה מדליית פילדס שינג-טונג יאו וקבוצה של מתמטיקאים סינים מובילים ברית שנועדה לקדם את השימוש ב-AI במחקר המתמטי. כך דיווח האתר The Decoder, בהסתמך על ה-South China Morning Post.

ברית של שמונה מוסדות

הגוף החדש נקרא Yau Laboratory Alliance for Mathematics and Artificial Intelligence, והוא מאגד שמונה מוסדות. לפי הדיווח, הברית שואפת להקים רשת של יותר מ-1,000 חוקרים. יאו גם הזהיר שסין מפגרת אחרי ארצות הברית בתחום.

יעדי הברית מוגדרים בשלושה כיוונים: פיתוח מודלים ייעודיים למתמטיקה, פיתוח הוכחות שמחשב יכול לבדוק את תקינותן (machine-verifiable proofs), ובניית מערכות AI שתהליך ההסקה שלהן שקוף. כל אחד מהכיוונים האלה עונה ככל הנראה על אחת הביקורות שנשמעות במערב. הוכחה שמכונה יכולה לבדוק צעד אחר צעד, ותהליך הסקה שאפשר לעקוב אחריו, אמורים להפחית את החשש מהסתמכות על "קופסה שחורה".

במערב: חשש מתלות ומאובדן הבנה

מדליית פילדס נחשבת לפרס היוקרתי ביותר במתמטיקה, ובמערב דווקא חלק מזוכיה משמיעים קולות ספקניים. לפי הדיווח, 25 זוכי מדליית פילדס, ובהם טרנס טאו ופטר שולצה, חוששים שהוכחות שנוצרות ב-AI שוחקות את ההבנה המתמטית ויוצרות אצל חוקרים תלות בכלים שהם לא מסוגלים לעקוב אחרי פעולתם.

גם אצל אחרים בקהילה התגובה חריפה. חלק מהמתמטיקאים קוראים להחרים הוכחות שנוצרו ב-AI. אחרים מספרים שהם המומים מכמות ההגשות האוטומטיות שמגיעות אליהם. הטענה הזאת מצביעה על בעיה מעשית ולא רק עקרונית: אם בדיקת הוכחה דורשת זמן ומומחיות, הצפה של הגשות שנוצרו במכונה עלולה להעמיס על מנגנוני הבדיקה של התחום.

גם המשתמשים לא מסכימים

המחלוקת לא מתחלקת רק בין מתנגדים לתומכים. לפי הדיווח, גם בקרב מומחים שכבר עובדים עם AI אין הסכמה בשאלה המרכזית: האם הכלים מייצרים תובנה מתמטית אמיתית, או שהם רק מפעילים "כוח גס" (brute force) על שיטות מוכרות. חלקם תוהים אם ההבחנה הזאת חשובה בכלל.

זו לא שאלה פילוסופית בלבד. אם ערכה של הוכחה הוא בעיקר בעצם הקביעה שמשפט כלשהו נכון, אין חשיבות לדרך שבה הגיעו אליה. אבל אם מתמטיקה היא בראש ובראשונה דרך להבין למה דברים נכונים, הוכחה שאיש אינו מבין מאבדת חלק גדול מערכה. זה בדיוק החשש שמעלים טאו, שולצה ועמיתיהם.

למה זה חשוב

הפער בין הגישות משקף ככל הנראה יותר מהבדל בטמפרמנט אקדמי. כשיאו ממסגר את הנושא כמרוץ שבו סין מפגרת אחרי ארצות הברית, המחקר המתמטי הופך לעוד זירה בתחרות הטכנולוגית בין המעצמות. במערב הוויכוח מתנהל בעיקר סביב שאלות של איכות, הבנה ואמינות. בסין, לפי הדיווח, הוא מתורגם לבניית תשתית ארגונית.

המשמעות היא שהשאלה איזו גישה תצליח עשויה להיות מוכרעת לא רק בוויכוחים עקרוניים, אלא גם בשאלה מי יבנה ראשון את הכלים שיענו על החששות עצמם: הוכחות שאפשר לאמת ותהליכי הסקה שאפשר להבין.