בית משפט בווהאן: עלויות ה-tokens ורישוי כלי ה-AI נכנסים לחישוב הפיצוי בהפרת זכויות יוצרים

בית משפט בווהאן שבסין כלל לראשונה בחישוב פיצויים על הפרת זכויות יוצרים את עלויות השימוש ב-tokens (יחידות העיבוד שלפיהן מחייבים מודלי שפה) ואת דמי הרישוי של כלי AI. כך מדווח באתר The Decoder, על סמך דיווח של National Law Review. התביעה עסקה בדרמה קצרה שנוצרה בעזרת בינה מלאכותית, ובית המשפט פסק לחברה שהפיקה אותה פיצוי של 20 אלף יואן, כ-2,900 דולר.

מה קרה

בתחילת 2026 הפיקה חברה סינית בעזרת כלי AI דרמה קצרה באורך שעה, ופרסמה אותה בפלטפורמות כמו WeChat. יום אחד בלבד אחר כך חברה אחרת העתיקה את היצירה, העלתה אותה תחת כותרת חדשה והכניסה לתוכה פרסומות.

השאלה המרכזית הייתה אם יצירה כזאת מוגנת בכלל בזכויות יוצרים. בית המשפט קבע שכן, וסיווג אותה כיצירה אודיו-ויזואלית שזכאית להגנה. לפי הנימוק, העובדים של החברה קיבלו החלטות יצירתיות משלהם בכל שלב בדרך: כתיבת התסריט, ניסוח ה-prompts (ההנחיות שמוזנות למודל), בחירה בין התוצרים שה-AI הפיק ועריכה סופית. לפי הדיווח, ה-AI היה "רק כלי".

איך חושב הפיצוי

החידוש העיקרי נמצא בחישוב הנזק. לצד השיקולים הרגילים בתביעות כאלה, כמו אורך היצירה, היקף ההפצה ומשך ההפרה, בית המשפט הכניס לחישוב גם את עלויות ההפקה שייחודיות ל-AI: צריכת ה-tokens ודמי הרישוי של הכלים.

בית המשפט גם המליץ ליוצרים לשמור תיעוד של תהליך העבודה, למשל תסריטים, טיוטות של prompts וקובצי פרויקט. בפועל מדובר ככל הנראה בהנחיה מעשית: מי שירצה להוכיח בעתיד שהייתה מעורבות אנושית ביצירה יצטרך ראיות לכך.

קו עקבי בבתי המשפט בסין

פסק הדין לא נולד בחלל ריק. כבר ב-2023 הכיר בית משפט בבייג'ינג בזכויות יוצרים על תמונה שנוצרה ב-AI. לפי The Decoder, ההחלטה בווהאן ממשיכה את ההגנה ההולכת ומתרחבת בסין על יצירות שנוצרו בעזרת AI.

הגישה הזאת בולטת על רקע מדינות אחרות. בארצות הברית, לדוגמה, רשויות זכויות היוצרים דורשות עד היום מעורבות אנושית משמעותית, ומסרבות לרשום יצירות שנוצרו כולן או ברובן על ידי מכונה.

למה זה חשוב

הסכום עצמו צנוע, אבל העיקרון משמעותי. ברגע שבית משפט מתייחס לעלות ה-tokens ולרישיונות התוכנה כחלק מההשקעה שנפגעה, הוא למעשה מתייחס לתהליך העבודה עם AI כהשקעה כלכלית ויצירתית לגיטימית ולא כלחיצת כפתור.

עבור תעשיית הדרמות הקצרות, ענף שצומח מהר בסין ונשען יותר ויותר על כלים גנרטיביים, המשמעות ככל הנראה היא מסגרת משפטית ברורה יותר נגד העתקות. זו בעיה נפוצה בענף שבו תוכן מופץ ומועתק בתוך שעות. עם זאת, מדובר בפסק דין של ערכאה אחת. עדיין לא ברור אם בתי משפט אחרים בסין יאמצו את שיטת החישוב הזאת, והאם היא תהפוך לנוהג מקובל.