מפתח הפעיל 48 סוכני AI על נתוני לידאר של נאס"א, ולדבריו מצא אתר מאיה שלא מופה
מפתח שאינו ארכיאולוג מתאר בבלוג האישי שלו כיצד 48 סוכני AI סרקו כ-1,200 קמ"ר של נתוני לידאר בג'ונגל במקסיקו, ואיתרו מה שנראה כמרכז אזרחי של המאיה עם פירמידה. המכון הלאומי לאנתרופולוגיה והיסטוריה של מקסיקו (INAH) השיב שאין באותו מיקום אתר ארכיאולוגי רשום. עם זאת, הסיפור נשען על פוסט אחד בלבד, והממצא עדיין לא אומת באופן עצמאי.
מפתח תוכנה פרסם בבלוג האישי שלו תיאור מפורט של ניסוי: הוא הפעיל צוות של סוכני AI על נתוני לידאר ציבוריים של נאס"א מאזור המאיה במקסיקו. לדבריו, הסוכנים איתרו אתר שככל הידוע לא דווח עליו קודם, ובו רחבה מפולסת ופירמידה סגלגלה. לפי התיאור שלו, מהרעיון הראשון ועד תשובה רשמית מממשלת מקסיקו עברו פחות מ-72 שעות.
חשוב להבהיר כבר בהתחלה: הכותב מציין במפורש "אני לא ארכיאולוג". מלבד ציטוט התשובה שקיבל מהרשויות במקסיקו, אין בשלב זה אימות עצמאי לממצא, וכל הפרטים שלהלן מגיעים מהפוסט שלו.
מ"מה היה עושה בינגהאם?" ללידאר
לפי היומן שפרסם, הכול התחיל ב-18 באוקטובר, בטיול בפרו. הוא קרא על חירם בינגהאם, החוקר האמריקאי ש"גילה" את מאצ'ו פיצ'ו ב-1911, ותהה מה בינגהאם היה עושה עם הכלים של היום. הוא התייעץ עם כמה מודלים, Gemini, ChatGPT, Claude ו-Grok, ולדבריו כולם הצביעו על לידאר.
ההיגיון פשוט: בתצלום לוויין, חורבה בג'ונגל נראית כמו עוד גוש עצים. לידאר הוא סריקת לייזר מהאוויר, שהפולסים שלה עוברים דרך הפערים בחופה וממפים את פני הקרקע שמתחתיה. בפרו הוא לא מצא כיסוי טוב של נתונים ציבוריים, ולכן עבר לאזור המאיה, שמכוסה הרבה יותר.
48 "ארכיאולוגים סבלניים"
לפי הכותב, הסוכנים הפכו את רצועות הלידאר, כ-1,200 קמ"ר של ג'ונגל, לתמונות. 48 סוכנים עברו עליהן אחת אחת וחיפשו פירמידות, במות ורחבות, תוך סינון של גבעות טבעיות, בולענים ודרכים. הוא מדגיש שלא היה מעורב מודל ייעודי או מסווג (classifier): הסוכנים פשוט "הסתכלו על התמונות" לפי מדריך מדויק.
אחר כך ביקש מהסוכנים לבדוק בספרות המחקרית ובארכיונים אילו מהיישובים שזוהו טרם תועדו. התשובה שקיבל: יישוב מרכזי אחד, על ראש גבעה בשולי צוק, ככל הנראה לא נרשם. לפי התיאור, יש בו רחבה מפולסת, פירמידה סגלגלה בגובה של 8 עד 12 מטרים לפחות, חצר מוגבהת צמודה ושקע בעל תחתית שטוחה, שאולי שימש מאגר מים. הסוכנים גם בדקו את ענן הנקודות הגולמי, כדי לוודא שהצורות נמצאות על הקרקע עצמה, מתחת ל-10 עד 17 מטרים של יער, ולא נוצרו מהעצים.
התשובה ממקסיקו
הדוח נכתב בעזרת הסוכנים ותורגם לספרדית, שפה שהכותב מעיד שאינו דובר. הוא נשלח ל-INAH, המכון הלאומי לאנתרופולוגיה והיסטוריה של מקסיקו, והקואורדינטות המדויקות צורפו בנספח חסוי. ב-21 באוקטובר השיב המכון שבמיקום שצוין "לא זוהה אתר ארכיאולוגי רשום".
כאן נדרשת זהירות. הכותב עצמו מציין שהממצא "עדיין לא רשמי". היעדר רישום במאגר אינו זהה לאישור שמדובר באתר עתיק. גם הזיהוי של המקום כמרכז אזרחי קטן מהתקופה הקלאסית (בערך 250 עד 900 לספירה) הוא, כלשונו, "ספקולציה" שעלתה בשיחה עם הסוכנים.
למה זה מעניין
גם עם כל הסייגים, הסיפור מדגים שינוי בכלים שזמינים לחובבים. לפי התיאור, אדם בלי הכשרה ארכיאולוגית, בלי ציוד ובלי תקציב לסקר שטח עבר על כמות נתונים שבעבר הייתה דורשת צוות מחקר, ותוך יומיים הגיש דוח מסודר לגוף הממשלתי הרלוונטי. המשמעות האפשרית היא שצוואר הבקבוק בחקר נתוני לידאר ציבוריים עובר מהסריקה עצמה אל שלב האימות.
ושם בדיוק נדרשת המומחיות האנושית. סוכנים שמזהים "קווים ישרים שהטבע לא עושה" עלולים לטעות, ותרגום ודוח שנכתבו בידי מודלים טעונים בדיקה. רק בדיקה של ארכיאולוגים, ובסופו של דבר עבודת שטח, יכריעו אם מדובר בתגלית של ממש.
כל בוקר במייל?סיכום חדשות ה-AI של אתמול, בעברית, בדקות קריאה ספורות. חינם, בלי ספאם.
מעדיפים טלגרם?להצטרפות לערוץ ←
ביטול בקליק אחד, בכל מייל · מדיניות פרטיות