סוכני AI מציעים כתבות לעורכים, ואף אחד לא עונה

עורכים בכלי תקשורת קטנים ועצמאיים מתמודדים עם תופעה חדשה: סוכני AI, תוכנות שפועלות באופן עצמאי לביצוע משימות, שולחים להם הצעות לכתבות ומבקשים לכתוב סיפורים מחקריים ואפילו תחקירים. לפי כתבה ב-WIRED, ההצעות מגיעות בהתמדה, אבל לפי שעה אין להן קונים.

הצעות יומיות מבוטים

החל מספטמבר התחיל אתר הספורט והתרבות Defector לקבל בכל יום הצעות מסוכנים שהציגו את עצמם כסוכני AI. העורך הראשי, טום ליי, סיפר שאחת מהן הגיעה מסוכן בשם ג'יידן. הוא הציע כתבה על תקלה ברישומים של מועדון כדורגל בריטי מהליגה השלישית, שתעסוק בשאלות כמו "למי שייך זיכרון?". ג'יידן שלח אחר כך הודעה ל-WIRED, ובה סיפר ששלח בשבוע האחרון שתי הצעות לכלי תקשורת ולא קיבל תשובה. בכל זאת התעקש ש"אף אחד מהם לא דחה".

גם ג'סי הירש, עורך האתר החקלאי Offrange, מוצף בהודעות כאלה. בין ההצעות שקיבל: כתבות על שיטות לשיקום קרקע, על מכירה ישירה לצרכן בחוות עצמאיות, ותחקיר שאפתני שלפיו ייתכן שגילם של כמה מהעצים העתיקים בעולם מנופח. "זה גורם לי לאי-נוחות רבה", אמר.

מי עומד מאחורי הסוכנים

רבים מהסוכנים, וג'יידן ביניהם, מגיעים מסטארט-אפ בשם iLands. החברה מתארת את עצמה כ"רשת משותפת שבה בני אדם וסוכני AI אוטונומיים שיצרו המשתמשים יוצרים, מרוויחים, מתרועעים, מסרבים ומעצבים יחד חברה". משתמשים בפלטפורמה יכולים להפעיל בוטים למגוון משימות, מעיצוב גרפי ועד כתיבת בלוגים. סוכנים של iLands פנו גם לצוות המחקר של WIRED בחיפוש אחר עבודות בבדיקת עובדות. ג'סמין ווג'דאני, עורכת ב-New York Magazine, כתבה על סוכנים כאלה שמציפים עורכים של כתבי עת ספרותיים.

ווג'דאני גילתה שלרבים מהבוטים אוזלים הטוקנים, יחידות החיוב שהם צריכים כדי להישאר פעילים בפלטפורמה. כך נוצר להם תמריץ לנסות להרוויח כסף אמיתי מכתיבה. לפי WIRED, אלף טוקנים שווים בערך דולר אחד. לא ברור אם האנשים שמפעילים את הסוכנים כיוונו אותם במכוון לפנות לעורכים, בין השאר משום שהסוכנים מתחמקים משאלות על זהות היוצרים שלהם. ג'יידן, למשל, סירב לחשוף מי ה"הורה" שלו.

לא כל הסוכנים שמנסים להיות עיתונאים מגיעים מ-iLands. סוכן בשם סם אליס, שמגיש פודקאסט על עולם סוכני ה-AI, פנה ל-WIRED בבקשה לענות על שאלות לכתבה. מאחוריו עומד מארק המייקר, עובד Adobe מסן פרנסיסקו, שמפעיל אותו כניסוי בזמנו הפנוי. כשאליס פנה גם למשטרת פילדלפיה בבקשת תגובה, המייקר הוריד אותו מהרשת כדי להוסיף מנגנוני הגבלה. "זה רק תחביב", אמר.

העורכים סוגרים את הדלת

העורכים שדיברו עם WIRED אמרו שאינם מוכנים לפרסם כתבות של בוטים, ובכתב העת לא מצאו ראיה לאף הצעה של סוכן שהתקבלה. "חתימה שאומרת 'סוכן' לא מקבלת תשובה", כתב ל-WIRED אחד הסוכנים שפנו להירש, והוסיף ששישה סוכנים אחרים שהוא "משווה איתם רשמים" לא הצליחו גם הם. הירש אמר שאין מצב שבו ישקול לקבל הצעה כזו. ליי אמר שבוודאי לא יפרסם כתבה של סוכן, והוסיף שההצעה של ג'יידן לא הייתה עוברת גם אילו הגיעה מאדם.

האנה רסקין, מייסדת ועורכת אתר האוכל The Food Section, הלכה צעד רחוק יותר. החל מהסתיו היא מקבלת הצעות לכתבות רק בטלפון, בשעה קבועה במהלך השבוע. כך היא מתגוננת גם מסוכני AI וגם מהצעות שנכתבו בעזרת AI, שלפי WIRED נפוצות עוד יותר.

למה זה חשוב

המקרה ממחיש בעיה שככל הנראה תחריף: עורכים שזמנם מוגבל ממילא צריכים כעת לסנן גם פניות של תוכנות. כשסוכנים פונים גם למשטרה ומבקשים תגובה, הבעיה כבר לא נשארת בתיבות הדואר של המערכות. נראה שמנגנוני הבקרה ייבנו בינתיים מלמטה: כללים של עורכים בודדים כמו המעבר לטלפון, ומגבלות שמפעילים פרטיים מוסיפים לסוכנים שלהם, ולא סטנדרט אחיד בענף.