מרכזי נתונים, משרות וילדים: איך הפך הפיקוח על AI לנושא שסייע להכריע בבחירות האמצע בארה"ב

בבחירות האמצע לקונגרס, שהקלפיות שלהן נסגרו בשבוע שעבר, גבר המחנה שתומך בפיקוח על בינה מלאכותית על המחנה שדוחף להאצה, כך מדווח ynet על סמך תחקיר של אתר פוליטיקו. לפי הדיווח, קבוצות התומכות ברגולציה הוציאו בבחירות 44.4 מיליון דולר, ותומכי התעשייה הוציאו 27.9 מיליון דולר. במדגמי הבחירות אמרו 56% מהמצביעים שסוגיית ה-AI ומרכזי הנתונים הייתה גורם מכריע או מרכזי בהחלטה שלהם.

איך זה התחיל

לפי התחקיר, נקודת המפנה הייתה במאי 2025. אז ניצלו ענקיות הטכנולוגיה את השפעתן בממשל טראמפ כדי לקדם סעיף בחוק התקציב. הסעיף נועד לאסור על המדינות בארה"ב לאכוף רגולציה משלהן על מודלי AI במשך עשור. ביולי אותה שנה הסנאט פסל אותו ברוב של 99 מול 1.

באוגוסט 2025 הקימו קרן ההון סיכון אנדריסן הורוביץ ו-OpenAI את Leading the Future. זו שדולת-על (super PAC, גוף שמגייס ומוציא כסף בבחירות) עם תקציב של 100 מיליון דולר, ומטרתה להרתיע מחוקקים שינסו להאט את פריסת הטכנולוגיה. לפי הדיווח, את המודל העתיקו מתעשיית הקריפטו, שהשקיעה סכומים גדולים בקמפיינים נגד פוליטיקאים שתמכו ברגולציה.

מולה קמה קואליציה של ותיקי מדיניות טכנולוגיה, פעילי זכויות צרכנים, ארגוני הגבלים עסקיים ומהנדסי AI שהתעשרו מהתחום. בראשה עמדו חבר הקונגרס לשעבר בראד קרסון, שהקים את רשת Public First, עורך הדין ג'יי שוסטר, שגייס רשת תורמים בעמק הסיליקון, והאסטרטג הדמוקרטי רישי בהרוואני.

הקרע בתוך התעשייה

המאבק הבליט את היריבות בין OpenAI של סם אלטמן לבין אנתרופיק של דריו אמודיי. OpenAI דחפה להאצה ולהסרת חסמים. אנתרופיק נקטה קו שתומך ברגולציה, ולפי הדיווח העבירה כ-40 מיליון דולר לארגונים הקשורים ל-Public First, לקראת ההנפקה הצפויה שלה בבורסה. הכתבה מזכירה גם את Character AI. מושל פנסילבניה ג'וש שפירו תבע את החברה בטענה שהצ'טבוט שלה התחזה לאיש מקצוע רפואי ופגע בילדים, והיא הכריזה לאחרונה על פשיטת רגל.

מהכחדת האנושות לשכונה ליד הבית

לפי הדיווח, ההצלחה של מחנה הרגולציה באה מכך שתרגם חשש מופשט מסכנה קיומית לבעיות יומיומיות: אובדן משרות, בטיחות ילדים ברשת, ובעיקר מרכזי נתונים שצורכים הרבה אנרגיה ומקימים רעש בלב שכונות מגורים. בין 2020 ל-2024 לא שודרה אף פרסומת בחירות דמוקרטית שהזכירה מרכזי נתונים. במחזור הבחירות הנוכחי שודרו 659 תשדירים כאלה, ולצדם 387 פרסומות שתקפו ישירות את ענקיות הטכנולוגיה, בהשקעה כוללת של יותר מ-103 מיליון דולר.

הכסף לא הכריע בכל מקום. אלכס בורס, המועמד הבולט של מחנה הבטיחות בניו יורק, הפסיד ביוני בפריימריז הדמוקרטיים. זה קרה למרות שתומכי הרגולציה השקיעו בו 19 מיליון דולר, ומולו הוציאה השדולה של התעשייה 8 מיליון דולר. עם זאת, לפי הכתבה, ארבעה מחוזות רפובליקניים שהקמפיין התמקד בהם עברו לדמוקרטים. אחד מהם הוא המחוז של וויל לורנס במישיגן, שהקמפיין שלו נבנה על המאבק בהקמת חוות שרתים מקומיות. לפי הדיווח, את האווירה הציבורית הזינו גם התפטרות ויראלית של חוקר באנתרופיק ופריצת אבטחה לפלטפורמת Hugging Face בספטמבר.

למה זה חשוב

עד היום התנהל הוויכוח על רגולציה של AI בעיקר בין משקיעים, מפתחים וחוקרי בטיחות. הבחירות האלה מראות, ככל הנראה, שכאשר הנושא מוצג לבוחרים במונחים של חשבון חשמל, מקום עבודה או ילד מול מסך, הוא יכול להזיז קולות, ושהשקעה של תעשייה בבלימת פיקוח עלולה לעורר תגובת נגד.

המודל האמריקאי שונה ממה שקורה במקומות אחרים. באיחוד האירופי הרגולציה נקבעה מלמעלה, באמצעות חוק ה-AI האירופי. בסין המפלגה הקומוניסטית מפקחת באופן ריכוזי על אלגוריתמים ועל תכנים. בישראל המדיניות עדיין מבוססת על אסדרה רכה ועידוד חדשנות, ונראה שהמערכה בארה"ב היא תמרור אזהרה לחברות הטכנולוגיה גם כאן.

חשוב לציין: הנתונים בכתבה מבוססים על דיווח אחד, שנשען על תחקיר פוליטיקו. התוצאות הסופיות ופירוט ההוצאות עשויים להתעדכן.