אחרי מיקרוסופט גם אמזון: סוף להסכמי הסודיות בעסקאות מרכזי נתונים
אמזון הודיעה שתפסיק להשתמש בהסכמי סודיות (NDA) במשא ומתן עם רשויות מקומיות על הקמת מרכזי נתונים. כך היא מצטרפת לצעד דומה שעשתה מיקרוסופט מוקדם יותר השנה. ההחלטה מגיעה על רקע התנגדות ציבורית גוברת לתשתיות AI, שהובילה למאות הקפאות בנייה (מורטוריומים) שהוצעו או נחקקו ברחבי ארצות הברית.
אמזון הודיעה שתפסיק להשתמש בהסכמי סודיות (NDA, Non-Disclosure Agreement) כשהיא מנהלת משא ומתן עם רשויות מקומיות על עסקאות להקמת מרכזי נתונים. בכך היא הולכת בעקבות מיקרוסופט, שעשתה צעד דומה מוקדם יותר השנה. שתי ההחלטות מתקבלות בזמן שההתנגדות הציבורית לתשתיות שמשרתות את תעשיית ה-AI הולכת ומתרחבת.
הסודיות כדלק למחאה
לפי TechCrunch, הסודיות שאפפה את העסקאות האלה הזינה את ההתנגדות בקהילות המקומיות לתשתיות AI. ההתנגדות כבר הובילה למאות הצעות להקפאת בנייה (מורטוריומים), שחלקן נחקקו בפועל, במקומות שונים בארצות הברית, מניו יורק ועד סן פרנסיסקו.
כדי להבין למה זה מעורר כעס צריך להכיר את הרקע. מרכז נתונים שנבנה לאימון ולהרצה של מודלי AI הוא פרויקט שצורך כמויות גדולות של חשמל, קרקע ולרוב גם מים. בדרך כלל הוא דורש אישורים מהרשות המקומית ולעיתים גם הטבות מס. כשהמשא ומתן מתנהל תחת NDA, נבחרי הציבור המקומיים מחויבים לשתוק, ותושבים מגלים לא פעם רק בדיעבד מי החברה שעומדת מאחורי הפרויקט ומה היקפו. סביר להניח שהתחושה שההחלטות מתקבלות מעל ראשם היא חלק מרכזי בהתנגדות.
האם שקיפות מספיקה כדי לבנות אמון?
בפרק של הפודקאסט Equity של TechCrunch דנו אנתוני הא, שון אוקיין ורבקה בלן בשאלה אם הוויתור על הסכמי הסודיות ישנה בפועל את הדרך שבה נסגרות עסקאות מרכזי נתונים. כותרת הפרק מנסחת את הספק במפורש: האם זה מספיק כדי לבנות אמון?
השאלה במקומה. ביטול ה-NDA מאפשר לציבור לדעת מי עומד מאחורי פרויקט, אבל הוא לא פותר בהכרח את החששות עצמם, למשל העומס על רשת החשמל או השפעות סביבתיות. ככל הנראה המבחן האמיתי יהיה אם הקהילות יקבלו השפעה ממשית על תנאי העסקאות, ולא רק מידע עליהן.
חלק ממגמה רחבה יותר
ההודעה של אמזון מתפרסמת בזמן שההשקעות בתשתיות AI ממשיכות לזנק. באותו פרק התייחסו המגישים גם לגיוס של 4 מיליארד דולר שלפי דיווחים מבצעת Lambda, חברת ענן שמתמחה בתשתיות AI, ולכך שלקוח יחיד אחראי ל-35 מיליארד דולר מצבר ההזמנות שלה. היקפים כאלה מסבירים במידה רבה למה חברות הענק צריכות את הרשויות המקומיות: בלי קרקע, חשמל ואישורים אין מרכזי נתונים.
המשמעות
מבחינת אמזון ומיקרוסופט ההחלטה היא ככל הנראה עניין מעשי ולא רק תדמיתי. כשמאות הקפאות בנייה כבר הוצעו או נחקקו, הסודיות שהייתה אמורה להקל על המשא ומתן הפכה למכשול. המשמעות היא שגם חברות הענק מבינות שבלי אמון מצד הקהילות שבהן הן בונות, ייתכן שקצב הבנייה של תשתיות ה-AI יואט. עדיין לא ברור אם שאר החברות בתחום יצטרפו למגמה, והאם השקיפות לבדה תצליח להפחית את ההתנגדות.