מנכ"ל אנתרופיק, דריו אמודיי, פרסם בפוסט נדיר ברשת X כי לדעתו ניתן יהיה לרפא את רוב המחלות בעשור הקרוב בעזרת בינה מלאכותית. הפוסט מפנה לחיבורו הידוע "Machines of Loving Grace", שבו הוא מנסה להפריך את הספקנות סביב פוטנציאל הטכנולוגיה ברפואה וביולוגיה.
מנכ"ל חברת אנתרופיק, דריו אמודיי, שאינו נוהג לפרסם ברשתות החברתיות באופן תדיר, יצא בפוסט ב-X שבו הוא חוזר לחזון האופטימי שהציג באוקטובר 2024 במסה שכתב בשם "Machines of Loving Grace". לדבריו, הוא כתב את החיבור מכיוון שלא הרגיש שתעשיית ה-AI מציגה תמונה מספיק מעוררת השראה על האופן שבו הטכנולוגיה יכולה לשנות את העולם לטובה.
לפי הפוסט, עיקר המסה עוסק בהפרכת הספקנות כלפי הפוטנציאל של בינה מלאכותית בתחומי הבריאות והביולוגיה. אמודיי טוען כי הוא מנסה להראות מדוע הוא מאמין שבפועל ניתן יהיה להשיג התקדמות דרמטית בטיפול במחלות בטווח של חמש עד עשר שנים - טענה שמככבת בכותרת אליה מתייחס גם הדיון שהתפתח סביב הפוסט ברדיט.
"Machines of Loving Grace" התפרסם לראשונה באוקטובר 2024, ומאז אנתרופיק - יחד עם OpenAI, גוגל ואחרות - נמצאת במרוץ פיתוח מואץ של מודלי שפה גדולים (LLM) ומערכות AI מתקדמות. במסה המקורית תיאר אמודיי תרחיש שבו בינה מלאכותית מתקדמת, אם תפותח ותנוצל נכון, יכולה לדחוס עשורים של קדמה מדעית לתוך שנים בודדות, בעיקר בתחומי הרפואה, הביולוגיה והכלכלה.
הפוסט החדש אינו מוסיף פרטים טכניים או נתונים חדשים על מנגנון הפעולה שבאמצעותו AI אמור להוביל לריפוי מחלות, אלא מהווה בעיקר תזכורת והפניה מחודשת לטיעונים שהציג בעבר. הציטוט שפורסם נקטע באמצע המשפט, כך שאין בידינו כרגע את הניסוח המלא של הטיעון המרכזי שבו הוא מסביר "מדוע" הוא סבור שהדבר אפשרי.
הצהרות מסוג זה, המגיעות ממנכ"ל אחת מחברות ה-AI המובילות בעולם, מקבלות תשומת לב רבה בשל המעמד של אמודיי בתעשייה - אך כדאי לזכור שמדובר בהערכה אישית ובחזון עתידני, ולא בתחזית מבוססת נתונים קליניים או מחקרים שפורסמו. הקהילה המדעית נוטה בדרך כלל להיזהר מהבטחות גורפות על "ריפוי רוב המחלות", שכן פיתוח תרופות ואישורן כרוך בתהליכים רגולטוריים ומחקריים ארוכים שאינם תלויים רק בקצב ההתקדמות הטכנולוגית.
עם זאת, העובדה שמנכ"ל בכיר בתעשייה טורח לחזור ולהדגיש את הפוטנציאל הרפואי של AI, דווקא בתקופה שבה עולה גם ביקורת על השקעות עתק בתשתיות בינה מלאכותית ועל תועלתן המעשית, ככל הנראה משקפת ניסיון למקד את השיח הציבורי סביב יישומים שיש להם פוטנציאל להשפיע ישירות על חיי אדם, ולא רק על יעילות עסקית או פרודוקטיביות.