דיווח: Asahi Linux אוסרת על AI גנרטיבי, בזמן ש-Debian בחרה בדרך ההפוכה

פרויקט Asahi Linux, שמתאים את לינוקס למחשבי מק עם שבבי Apple Silicon, פרסם מדיניות שאוסרת להשתמש בבינה מלאכותית גנרטיבית. כך עולה מדיווח שהופץ ברשת. חשוב לסייג: בחומרים שעמדו לרשותנו לא נמצא נוסח המדיניות עצמו, ולכן לא ידוע לנו מה בדיוק כתוב בה, ממתי היא בתוקף ועל אילו סוגי תרומות היא חלה. הסיפור מעניין במיוחד כי רק לפני כחודשיים קיבלה הפצת לינוקס גדולה הרבה יותר את ההחלטה ההפוכה.

Debian: בלי לעודד ובלי לאסור

בסוף אוגוסט 2026 דיווח The Verge שהמפתחים בעלי זכות ההצבעה ב-Debian החליטו לאפשר שימוש בכלי AI בפיתוח, בתחזוקה ובכתיבת התיעוד של ההפצה. לפי המדיניות החדשה, הפרויקט "אינו מעודד ואינו אוסר" שימוש בכלי AI גנרטיבי. עוד נכתב בה ש-AI גנרטיבי "אינו פטור מהכללים ואינו כפוף לכללים מיוחדים" מעבר לסטנדרטים שכבר חלים על כל מי שתורם לפרויקט.

לפי הדיווח, המצביעים שקלו גם הצעות אחרות, ובהן כאלה שהיו אוסרות לגמרי תרומות שנוצרו בעזרת כלי AI. ההצעה שהתקבלה מכירה בכך ששימוש "אחראי" ב-AI יכול להגביר את הפרודוקטיביות של המפתחים, אבל משאירה את האחריות כולה אצל התורם. תורמים נדרשים להבין, לבדוק, לבחון ובמקרה הצורך גם לתקן את מה שהכלי הפיק לפני שהם מכניסים אותו ל-Debian. העלאה "עיוורת" של חומר שנוצר ב-AI בלי בדיקה אנושית מתאימה מוגדרת כחריגה מנוהלי הפיתוח של הפרויקט. Debian מעודדת את התורמים לציין אם נעזרו ב-AI, אבל לא מחייבת אותם לעשות זאת.

ההחלטה לא עברה בשקט. לפי It's FOSS, שהדיווח שלו מצוטט ב-The Verge, חלק מהמשתמשים והתורמים לא היו מרוצים. אחד התורמים הודיע שהוא עוזב ושהוא "כבר לא מעוניין בשום דבר שמגיע מ-Debian". לפי The Verge, גם Canonical, החברה שמפתחת את Ubuntu, ספגה השנה ביקורת דומה על עמדתה בנושא. בכתבה מקושר גם דיווח על דבריו של Linus Torvalds, שלפיהם לינוקס "אינו אחד מאותם פרויקטים אנטי-AI".

שתי תשובות לאותה שאלה

אם הדיווח על Asahi Linux נכון, שני הפרויקטים מייצגים את שני הקצוות של אותו ויכוח. Debian מתמקדת באיכות התוצר: לא משנה איך הקוד נכתב, אלא אם הוא עומד בסטנדרט. מדיניות שאוסרת לגמרי שימוש ב-AI גנרטיבי מתמקדת בדרך שבה הקוד נכתב. ככל הנראה, מאחורי גישה כזו עומדים חששות שעולים שוב ושוב בקהילת הקוד הפתוח: זכויות יוצרים ורישוי של קוד שמודלים הפיקו, והעומס שתרומות באיכות נמוכה מטילות על מתחזקים מתנדבים.

לפער הזה יש משמעות מעשית. בפרויקטים של קוד פתוח, שכל אחד יכול לקרוא ולתרום להם, אין מנכ"ל שמחליט בשביל כולם. כל קהילה קובעת לעצמה כללים, בדרך כלל אחרי ויכוח פנימי. כך נוצר מצב שבו מפתח שתורם לכמה פרויקטים צריך לפעול לפי כללים שונים בכל אחד מהם. סביר שעוד פרויקטים יידרשו להכריע בשאלה בחודשים הקרובים, וההחלטות של Debian ושל Asahi Linux עשויות לשמש להם נקודות התייחסות.

בינתיים, עד שנוסח המדיניות של Asahi Linux יתפרסם במקור רשמי, את הפרטים עליה צריך לקרוא בזהירות.