יותר מ-300 עובדי Boston Dynamics מבקשים לעצור את מכירת כלבי הרובוטים ל-ICE, והחברה לא נסוגה

יותר מ-300 עובדים ב-Boston Dynamics, חברת הרובוטיקה האמריקאית, מנסים לחסום את מכירת כלבי הרובוטים של החברה ל-ICE, רשות ההגירה והמכס של ארה"ב. העובדים מזהירים מפני הסיכון שבעסקה, אבל לפי דיווח ב-Ars Technica, החברה עומדת מאחוריה.

מי מול מי

מצד אחד עומדת קבוצה של יותר מ-300 עובדים. אין מדובר בקול בודד, אלא ככל הנראה בחלק ניכר מכוח העבודה בחברה. מצד שני עומדת הנהלה שבחרה שלא לסגת. פרטי העסקה עצמה, כמו היקפה, מחירה, מספר הרובוטים שיימכרו או השימוש ש-ICE מתכננת לעשות בהם, אינם נכללים בכתבה זו.

Boston Dynamics מוכרת לציבור הרחב בעיקר בזכות הרובוטים שלה בעלי ארבע הרגליים, שהסרטונים שלהם הפכו ויראליים לאורך השנים. היא משווקת אותם בעיקר לשימושים תעשייתיים, כמו בדיקות באתרי בנייה, במתקני אנרגיה ובמפעלים. מכירה לגוף אכיפה פדרלי מעבירה את הטכנולוגיה מהמפעל אל השטח, למקום שבו היא פוגשת בני אדם, ולעיתים קרובות אוכלוסיות פגיעות.

למה זה רגיש במיוחד

השימוש בכלבי רובוטים בידי רשויות אכיפה מעורר מחלוקת ציבורית כבר כמה שנים. בעבר עוררו ניסויים של משטרות בארה"ב ברובוטים כאלה ביקורת חריפה, בטענה שהם מבטאים מיליטריזציה של השיטור ומעלים חששות לפרטיות ולמעקב. בזירת ההגירה המחלוקת חריפה עוד יותר: אכיפת ההגירה היא אחד הנושאים הנפיצים בפוליטיקה האמריקאית, ופעולותיה של ICE עומדות דרך קבע במרכז מחאות.

נוסף על כך, Boston Dynamics עצמה הייתה בעבר בין חברות הרובוטיקה שהתחייבו בפומבי שלא לחמש רובוטים כלליים. לכן מכירה לגוף אכיפה ככל הנראה מעוררת בקרב חלק מהעובדים שאלה: האם הרובוטים ישמשו בפועל רק למטרות שלשמן תוכננו?

חלק ממגמה רחבה

המחאה ב-Boston Dynamics מצטרפת לשורה של עימותים פנימיים בחברות טכנולוגיה סביב עבודה עם גופי ביטחון ואכיפה. בשנים האחרונות התארגנו עובדים בכמה מהחברות הגדולות בעמק הסיליקון נגד חוזים עם הצבא האמריקאי, עם רשויות ההגירה ועם ממשלות זרות. חלק מהמחאות הובילו לביטול חוזים, ואחרות הסתיימו בפיטורי המוחים.

המשותף לכל המקרים הוא שאלה שעדיין אין לה תשובה מוסכמת: מי מחליט כיצד משתמשים בטכנולוגיה אחרי שהיא נמכרת? עובדים שמפתחים את המוצרים טוענים שיש להם אחריות מוסרית על השימוש בהם. ההנהלות, מנגד, נוטות לראות בגופים ממשלתיים לקוחות לגיטימיים לכל דבר.

המשמעות

העובדה שהחברה עומדת מאחורי העסקה למרות התנגדות של מאות עובדים מעידה ככל הנראה על הערכה שהשוק הממשלתי חשוב מכדי לוותר עליו. ככל שרובוטים מתקדמים יוצאים מהמעבדות ונכנסים לשימוש מבצעי, השאלה למי מותר למכור אותם ולאילו מטרות צפויה להפוך משאלה פנימית של חברה אחת לסוגיה ציבורית ורגולטורית רחבה. עדיין לא ברור אם לחץ העובדים ישנה את ההחלטה במקרה הזה. סביר שהמקרה ייבחן גם כמקרה מבחן לכוחם של עובדים בתעשיית הרובוטיקה, תעשייה שעד כה זכתה לפחות תשומת לב בהשוואה לענקיות התוכנה.