"מיני-מוח" אנושי שולט ברובוט? מה ידוע, ומה עדיין לא אומת

בימים האחרונים מופצת ברשתות החברתיות טענה שמדענים גידלו "מיני-מוח" אנושי וחיברו אותו לרובוט הומנואידי. לפי הפוסט שבו היא מופיעה, המערכת למדה לאחוז בחפצים ב-94% דיוק, לרדוף אחרי נקודת לייזר ולהעביר את מה שלמדה ממשימה אחת לאחרת, ובבדיקות מוגבלות אף עקפה רשת נוירונים רגילה.

חשוב לומר מראש: את הטענה הזו לא הצלחנו לאמת. לפוסט לא צורף מאמר מדעי. לא מצוינים בו שם המעבדה, שמות החוקרים או כתב העת, וגם לא פורטו בו מספר הניסויים, תנאי הבדיקה או סוג רשת הנוירונים שאליה הושוו התוצאות. הפוסט עצמו מציין שההשוואה נעשתה ב"בדיקות מוגבלות". עד שיתפרסם מקור ראשוני, את המספרים האלה צריך לקרוא כדיווח לא מאומת.

מה כן ידוע: רקמת מוח אנושית בתוך מכרסמים

את הרקע לטענה אפשר למצוא במחקר המתועד היטב על אורגנואידים של מוח. אורגנואידים הם צברים תלת-ממדיים של תאים, שמגדלים במעבדה מתאי גזע ומשחזרים חלק מהתכונות של איבר אמיתי.

לפי דיווח של העיתונאי אד קארה, צוות מאוניברסיטת סטנפורד בהובלת סרגיו פאשקה, מנהל תוכנית ה-Brain Organogenesis של האוניברסיטה, פרסם בספטמבר מחקר בכתב העת Nature. החוקרים יצרו עכברים שעברו הנדסה גנטית כך שחסר להם חלק ניכר מהניאוקורטקס ומההיפוקמפוס. בעכברים האלה, אורגנואידים אנושיים שהושתלו הצליחו לגדול יותר וליצור קשרים עצביים מורכבים יותר מבעבר. החוקרים קראו לשיטה xenocortication.

הבעיה שהשיטה באה לפתור היא קצב גדילה: לפי הדיווח, מוח אנושי מתפתח לאט פי 20 בערך ממוח של עכבר. לכן מוח העכבר, שמבשיל מהר, "דוחק" את השתל האנושי ומגביל את גודלו.

המחקר הזה נשען על עבודה קודמת של אותה מעבדה, שפורסמה ב-Nature ב-2022. באותו מחקר הושתלו אורגנואידים בקליפת המוח התחושתית של חולדות, יומיים-שלושה אחרי שנולדו. כעבור שישה חודשים תפסו השתלים כשליש מההמיספרה שבה הושתלו. כשהחוקרים נשפו אוויר על שפמי החולדות, הנוירונים האנושיים הגיבו. בעזרת אופטוגנטיקה, שיטה שמפעילה תאים מסוימים באמצעות אור, החוקרים לימדו את החולדות לקשר בין הפעלה של הרקמה האנושית לבין קבלת מים. פאשקה כינה זאת אז "מעגל המוח האנושי המתקדם ביותר שנבנה אי-פעם מתאי עור אנושיים". לפי הדיווח, לא נמצאו אצל החולדות שינויים ברורים בזיכרון, בתנועה או בסיכון להתקפים.

שאלות אתיות

המחקר בתחום מעורר גם שאלות אתיות. חלק מהמבקרים חוששים שבשלב כלשהו אורגנואידים יהיו מורכבים מספיק כדי לחוות תחושות כמו כאב. פאשקה אמר בתדריך לעיתונאים שהצוות נקט "צעדים יוצאי דופן" של פיקוח אתי, ובהם ועדה חיצונית שכללה אתיקאים, משפטנים, נציגי מטופלים ומדעני מוח.

למה זה חשוב

המחקר המתועד מראה שרקמה עצבית אנושית שגדלה במעבדה יכולה לקבל אותות חושיים ולהשפיע על התנהגות, כשהיא חלק ממוח חי. מכאן ועד "מיני-מוח" שמפעיל רובוט ולומד משימות מוטוריות יש מרחק משמעותי. ככל הנראה זו בדיוק הסיבה שהטענה ברשת תופסת תשומת לב.

אם יתפרסם מאמר שתומך בה, כנראה יהיה צורך לבדוק כמה דברים: כמה ניסויים נערכו, איך הוגדר "דיוק", אילו חלקים בשליטה ברובוט בוצעו בפועל על ידי הרקמה ואילו על ידי תוכנה רגילה, ומול איזו רשת נוירונים נערכה ההשוואה. עד אז, הסיפור הוא הטענה עצמה ולא פריצת דרך מוכחת.