מחירי הטוקנים יורדים, הביקוש ל-H100 לא: הפרדוקס שאנבידיה נהנית ממנו
לפי נתונים שקרן ההון סיכון a16z מציגה, מחיר הטוקנים במודלי AI ממשיך לרדת, ובמקביל מחיר השכרת שבבי H100 של אנבידיה יציב ואף עולה. a16z מכנה זאת "פרדוקס ג'בונס קלאסי": השימוש גדל מהר יותר מהירידה בעלות. אבל כל המבנה נשען על הנחה אחת, שהביקוש ימשיך לגדול. אם הוא ייעצר, הנזק יתגלגל לאורך כל שרשרת האספקה.
המחיר של כל יחידת עבודה של בינה מלאכותית ממשיך לרדת, אבל החומרה שמריצה אותה לא נעשית זולה יותר. נתונים של Ornn, Silicon Data ו-Bloomberg, נכון לאוגוסט 2026, מראים שמחירי הטוקנים יורדים, בזמן שמחיר השכרת מעבד גרפי (GPU) מדגם H100 של אנבידיה נשאר יציב ואף עולה. קרן ההון סיכון a16z מתארת את התמונה הזו כ"פרדוקס ג'בונס קלאסי", כך דווח באתר The Decoder.
מה זה פרדוקס ג'בונס
את הפרדוקס תיאר במאה ה-19 הכלכלן הבריטי ויליאם סטנלי ג'בונס. הוא הבחין שכאשר מנועי קיטור נעשו יעילים יותר בצריכת הפחם, הצריכה הכוללת של פחם דווקא עלתה. השימוש נעשה זול יותר, ולכן השתמשו בו יותר.
בעולם ה-AI, הטוקן הוא יחידת הטקסט הבסיסית שמודל שפה (LLM) קורא ומייצר, ולפיה מתמחרות החברות את השימוש במודלים. לפי הניתוח, טוקנים זולים יותר מאפשרים שימושים חדשים: סוכני AI, אוטומציה ואפליקציות שלא היו משתלמות כלכלית קודם. היקף השימוש גדל מהר יותר מהקצב שבו העלות ליחידה יורדת. התוצאה היא ביקוש גובר לכוח מחשוב, וזה מסביר למה מחיר השכרת ה-H100 לא נשחק.
עבור אנבידיה ומנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, זה כנראה התרחיש הטוב ביותר: כל ירידה במחיר השימוש מתורגמת לביקוש נוסף לשבבים שלהם.
מי בעצם צורך את הטוקנים?
הניתוח משאיר שאלה פתוחה: כמה מהביקוש מגיע מבני אדם, וכמה מהמערכות עצמן. סוכני AI, כלומר מערכות שמבצעות משימות רב-שלביות באופן עצמאי, צורכים כמויות גדולות מאוד של טוקנים. לכן ייתכן שהביקוש למחשוב מנופח באופן מלאכותי. מצד שני, גם עלייה צנועה בשימוש האנושי עלולה לייצר צורך גדול בהרבה בחומרה.
המשמעות לקורא היא שהמספרים הגבוהים של צריכת טוקנים לא בהכרח משקפים אימוץ רחב בקרב משתמשים. לפחות חלק מהם עשוי להיות תוצר של מכונות שמדברות עם מכונות.
הנחה אחת שכל השרשרת נשענת עליה
המבנה כולו תלוי בהנחה אחת: השימוש ב-AI חייב לגדול מהר מספיק כדי לקזז את ירידת מחירי הטוקנים. כל עוד זה קורה, החומרה נשארת נדירה ויקרה. אם הביקוש ישתטח, הפגיעה תתגלגל לאורך כל השרשרת: יצרני השבבים, ספקי הזיכרון, ספקי האנרגיה וחברות הענן.
לפי הכתבה, משם השווקים עלולים להיכנס לסחרור. דוגמה לרגישות שלהם כבר נראתה כשמניות בארה"ב ירדו בעקבות דיווחים שההכנסות של OpenAI בקצב שנתי עשויות להיות נמוכות ממה שדווח קודם.
למה זה חשוב
הנתונים מסבירים, לפחות בחלקם, איך ייתכן ש-AI נעשה זול יותר בזמן שתעשיית החומרה ממשיכה לגלגל סכומי עתק. ככל הנראה, הירידה במחירים היא לא איום על אנבידיה אלא מנוע הצמיחה שלה. אבל הפרדוקס הזה מחייב שהביקוש לא יפסיק לגדול. כל עוד לא ברור כמה ממנו אורגני וכמה נוצר על ידי סוכנים אוטומטיים, קשה להעריך כמה יציב הבסיס שעליו נבנית כל תעשיית התשתיות של AI.