סין מפעילה מודל מימון מעגלי משלה לתשתיות בינה מלאכותית
יצרנית הרובוטים הסינית יוניטרי רובוטיקס הגיעה להערכת שווי של כ-50 מיליארד דולר בהנפקה בשנגחאי, אחרי זינוק חד במניה. אך לפי דוח של הפייננשל טיימס, חלק ניכר מהביקוש לרובוטים נשען על מודל מעגלי שבו מרכזי אימון בגיבוי המדינה קונים את הרובוטים ומוכרים בחזרה ליצרן את נתוני האימון שנאספו מהם — מבנה שמזכיר ביקורת שהופנתה לאחרונה כלפי אנוידיה בארה"ב.
חברת הרובוטיקה הסינית Unitree Robotics גייסה 6.1 מיליארד יואן (כ-904 מיליון דולר) בהנפקה ראשונית בבורסת שנגחאי, ונסחרה בשיא בעלייה של עד 629% ביום המסחר הראשון, כשננעלה בעלייה של 460%, כך דיווח בלומברג. מדובר בחברת הרובוטים ההומנואידים (רובוטים בעלי צורת אדם) הראשונה הנסחרת בבורסה בסין היבשתית, וההנפקה תמחרה אותה בכ-50 מיליארד דולר.
אלא שלפי דיווח של Financial Times, חלק ניכר מהביקוש לרובוטים של החברה נשען על מבנה עסקי מעגלי: יצרני רובוטים סיניים מוכרים חלק גדול ממכונותיהם למרכזי הכשרה הנתמכים על ידי המדינה, שבהם אנשים "מלמדים" את הרובוטים לבצע משימות פיזיות באמצעות תפעול מרחוק (טלאופרציה). המרכזים, הממומנים לרוב בשיתוף בין רשויות מקומיות ליצרנים עצמם, מוכרים בחזרה ליצרנים את נתוני האימון שנאספו.
לפי חברת המחקר Interact Analysis, עד יוני פעלו יותר מ-90 מרכזים כאלה, ועלות נתוני האימון עבור "ריקוד רובוט" בן חמש דקות יכולה להגיע למיליון יואן (כ-148 אלף דולר). התלות במודל הזה עמוקה: אצל יצרנית הרובוטים Leju היוו מרכזי ההכשרה 45% ממכירות דגם הדגל שלה, ואצל Unitree כמעט שלושה רבעים מהכנסות הרובוטים ההומנואידים בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הגיעו מגורמי חינוך ומחקר.
האנליסט פו ג'או (Poe Zhao) העיר כי המודל "מטשטש את ההבחנה בין ביקוש עצמאי לביקוש שנוצר בתוך אקוסיסטם הנתמך על ידי מדיניות ממשלתית". גם איכות הנתונים מוטלת בספק: מרקו וואנג מ-Interact Analysis ציין שהנתונים אינם "שימושיים ב-100%" מכיוון שהרובוטים אינם פועלים בתנאי שטח אמיתיים, ומנהל אחד ממרכזי ההכשרה מסר שרק שתיים עד שלוש מכל שמונה שעות אימון ניתנות לשימוש בפועל.
ספקות לגבי השווי
גם השווי שקיבלה החברה בהנפקה מעורר ביקורת. לפי בלומברג, Unitree תומחרה לפי מכפיל של 35.89 על ההכנסות, לעומת מכפיל של כ-20 בלבד אצל מתחרותיה הנסחרות בהונג קונג. וויי-סרן לינג מ-Union Bancaire Privée אמר כי "אין בסיס פונדמנטלי ברור לזינוק במחיר המניה", ולפי ה-FT משקיעים מהשלבים המוקדמים כבר מחפשים דרכי יציאה.
המודל מזכיר, ככל הנראה, את הביקורת שהוטחה לאחרונה בתעשיית הבינה המלאכותית האמריקאית סביב השקעותיה הישירות והעקיפות של אנבידיה בחברות AI - למשל מיזם מרכז הנתונים החדש של OpenAI באוהיו, שבו אנבידיה משמשת כערבה. מבקרים רואים בכך ביקושים מעגליים שמנפחים את הגודל האמיתי של השוק, בעוד מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג טוען שהשקעות כאלה נחוצות כדי להזין את הצמיחה המהירה של חברות שלא יכולות לבנות את התשתית לבדן.
הממשל בבייג'ינג, מצדו, נראה תומך במודל: כ-20% מהמניות בהנפקה של Unitree הוקצו למשקיעים אסטרטגיים, ובהם חברת ה-AI DeepSeek. תומכי הגישה מצביעים על התקדים של רכבים חשמליים ופאנלים סולריים, תחומים שבהם סין הגיעה לעמדת דומיננטיות עולמית לאחר שביקוש מונע-מדינה סייע להניע אותם בתחילת הדרך. אם דפוס דומה יחזור על עצמו גם ברובוטיקה ובבינה מלאכותית, זו עדיין שאלה פתוחה.