סין מתקרבת לטילים רב-פעמיים, הצעד הראשון לקראת מתחרה ל-Starlink
השנה השלימו שני גופים סיניים נחיתה מוצלחת של שלב ראשון של טיל: תאגיד ממשלתי וחברה מסחרית. בכך המונופול האמריקאי על טילים רב-פעמיים מתקרב לסופו. בבייג'ינג רואים ביכולת הזו תנאי לבניית מערך לוויינים משלה שיוכל להתחרות ב-Starlink של SpaceX, מערכת שבצבא סין מתייחסים אליה כאיום ביטחוני.
סין החלה לשחזר שלבי טילים, יכולת שעד לאחרונה הייתה בידי חברות אמריקאיות בלבד. ביולי השנה נחת השלב הראשון של הטיל Long March 10B לתוך מבנה מתכת מרושת על דוברה בים. בכך הצטרף התאגיד הממשלתי CASC (China Aerospace Science and Technology Corporation) ל-SpaceX ול-Blue Origin של ג'ף בזוס, והיה לגוף השלישי בעולם ששחזר בהצלחה מאיץ של טיל. כך עולה מתחקיר של העיתונאי פאדי סטיבנס באתר ChinaTalk.
זמן קצר אחר כך הצטרף גוף רביעי. LandSpace, אחת מחברות השיגור המסחריות המובילות בסין, ניסתה בדצמבר להנחית את המאיץ של הטיל הרב-פעמי Zhuque-3. הניסיון הראשון הסתיים בכדור אש שהתרסק במדבר גובי. ב-18 באוגוסט נחת המאיץ ברכות על רגליו, בגודל ובסגנון נחיתה שמזכירים את Falcon 9 של SpaceX.
צעד חשוב, אבל לא פריצת דרך מיידית
שני הניסויים עדיין לא מוכיחים שסין פיצחה את השימוש החוזר בטילים. כדי להוכיח שהטכנולוגיה אמינה יידרשו שיגורים מוצלחים רבים של כל דגם, ולאחר מכן עוד זמן עד שיגיעו ירידת העלויות והגידול ביכולת השיגור שהשימוש החוזר הביא ל-SpaceX. בליין קורסיו, מייסד חברת הייעוץ Orbital Gateway Consulting ומומחה לתעשיית החלל הסינית, אמר לסטיבנס שהניסוי של Long March 10B הוא "צעד משמעותי קדימה, אבל ההשפעה בטווח הקצר [על יכולת השיגור] אינה גדולה".
ובכל זאת, לפי התחקיר, אחרי שני הניסויים האלה, ובזמן שחברות סיניות מסחריות נוספות אמורות לנסות טילים רב-פעמיים בהמשך השנה, המונופול האמריקאי בתחום מתקרב לסופו.
למה זה קשור ל-Starlink
הניסויים חשובים במיוחד לשאיפה ארוכת הטווח של סין לבנות מערכי לוויינים משלה, מקבילים ל-Starlink. מערך כזה דורש יכולת שיגור שכיום רק ל-SpaceX יש. לפי התחקיר, יותר מ-10,000 לווייני Starlink מהווים כ-70% מכל הלוויינים במסלול נמוך סביב כדור הארץ (LEO). הפער בקצב השיגורים גדול: ב-2025 שיגרה סין 371 לוויינים, ו-SpaceX שיגרה 3,169.
איך הצבא הסיני רואה את Starlink
החשש בבייג'ינג התחזק עם המלחמה באוקראינה, שהמחישה את התועלת הטקטית של המערכת. במאי 2022 כתב PLA Daily, עיתון צבא השחרור העממי, ש-Starlink "תספק תקשורת צבאית ברוחב פס גבוה ובמהירות גבוהה בכל העולם, ותקים רשת פיקוד ושליטה איתנה שתחבר בין פלטפורמות הלחימה האמריקאיות".
חוקרים הקשורים לצבא ולמערך החלל הממלכתי ציינו בינואר 2023 ש-Starlink אפשרה לאוקראינה לשמור על תקשורת למרות שיבושים, לתאם פעולות צבאיות ולהעביר מודיעין מטלפונים אזרחיים, דרך המודיעין הצבאי, אל יחידות הלחימה. המערכת תמכה גם בהפעלת רחפנים. אנליסטים ממכון בייג'ינג לטכנולוגיות מעקב ותקשורת (BITTT), מכון מחקר של כוח החלל של הצבא הסיני, כתבו שמערך הלוויינים הענק "מציב אתגר משמעותי למודעות המצבית הקיימת שלנו וליכולות ההגנה המסורתיות שלנו".
לפי התחקיר, לסין גם אין דרך ברורה לנטרל את המערכת. היא קשה לשיבוש, וגם אם יושמדו עשרות או מאות לוויינים, אלפי הלוויינים הנותרים ימשיכו לספק כיסוי.
המשמעות
נראה שמבחינת בייג'ינג, התחרות עם Starlink היא קודם כול שאלה של יכולת שיגור ורק אחר כך שאלה של לוויינים. כל עוד סין משגרת כעשירית ממספר הלוויינים ש-SpaceX משגרת, קשה לראות כיצד תבנה מערך בהיקף דומה. הנחיתות של Long March 10B ו-Zhuque-3 הן ככל הנראה הצעד הראשון בניסיון לצמצם את הפער. השאלה הפתוחה היא כמה מהר תוכל סין להפוך ניסויים בודדים לשיגורים שגרתיים וזולים.