כל מה שחם בעולם הבינה המלאכותית · בעברית
בנושא
גוגל ו-Planet שיגרו לוויין אב-טיפוס ובו ארבעה שבבי TPU, על גבי משימת Transporter-18 של SpaceX. זה השלב הראשון ב-Project Suncatcher, פרויקט מחקר ארוך טווח שבודק אם אפשר יהיה להפעיל בחלל תשתית חישוב של AI בקנה מידה גדול. בשבועות הקרובים החברה תאסוף נתונים על התמודדות השבבים עם קרינה, טמפרטורות קיצוניות ועומסים פיזיים.
אב-טיפוס של לוויין מחשוב של גוגל, שבנתה Planet Labs, שוגר על גבי טיל של ספייס-אקס ובתוכו שבב TPU. זו הפעם הראשונה שגוגל שולחת שבב מתקדם לחלל. במקביל פרסמה החברה מחקר מעודכן, ולפי ההערכה שבו מרכזי נתונים במסלול ידרשו כ-1,800 שיגורים של Starship בעשור הקרוב.
הסטארטאפ Satlyt, שהקים מהנדס לשעבר בגוגל וב-SpaceX, גייס 8 מיליון דולר בסבב Seed. החברה לא בונה לוויינים: היא מפתחת תוכנה שתאפשר להריץ מודלי AI על לוויינים של יצרנים שונים. התוכנה שלה אמורה לצאת לחלל השבוע על טיל של SpaceX, יחד עם אב הטיפוס הראשון של פרויקט מרכזי הנתונים בחלל של גוגל.
השנה השלימו שני גופים סיניים נחיתה מוצלחת של שלב ראשון של טיל: תאגיד ממשלתי וחברה מסחרית. בכך המונופול האמריקאי על טילים רב-פעמיים מתקרב לסופו. בבייג'ינג רואים ביכולת הזו תנאי לבניית מערך לוויינים משלה שיוכל להתחרות ב-Starlink של SpaceX, מערכת שבצבא סין מתייחסים אליה כאיום ביטחוני.
מעבדת JPL של NASA השתמשה במודלי Claude של אנתרופיק כדי לתכנן שתי נסיעות של הרובר Perseverance על מאדים, ו-NASA ו-IBM הציבו מודל AI דחוס בתחנת החלל הבינלאומית ובלוויין. הניסויים האלה מצביעים על שינוי תפיסה בהנדסת חלל: פחות מערכות צפויות מראש, יותר אוטונומיה. המכונות עדיין לא מקבלות את ההגה, אבל ככל שהמשימות מתרחקות מכדור הארץ, כנראה שלא יהיה מנוס מזה.
גוגל תשגר ב-1 באוקטובר את הניסוי הראשון במסגרת Suncatcher, פרויקט של מרכז נתונים במסלול סביב כדור הארץ. על הלוויין יותקנו ארבעה מעבדי TPU, והם יפעלו רק 15 דקות בכל פעם. הניסוי קטן, אבל הוא אמור לבדוק אם אפשר בכלל להריץ חומרת AI בחלל.
גוגל תשגר ב-1 באוקטובר לוויין שנושא מעבדי Tensor Processing Units (TPU) על גבי טיל Falcon 9 של SpaceX. זה צעד ראשון במסגרת Project Suncatcher, יוזמה ניסיונית שבוחנת אם אפשר להציב בעתיד מרכזי נתונים ל-AI במסלול סביב כדור הארץ. המשימה נועדה לבדוק איך השבבים עומדים בעומסי השיגור, בקרינה ובטמפרטורות הקיצוניות של החלל.
הסטארטאפ Besxar, בהקמת עובדת לשעבר ב-OpenAI אשלי פיליפישין, שולח מיכלי ייצור זעירים בטיסות של דחפי Falcon 9 של SpaceX כדי לייצר חומרי גלם למוליכים למחצה בתנאי הריק שבחלל. שני מיכלי הבדיקה הראשונים כבר טסו וחזרו בהצלחה, והחברה גייסה כ-14 מיליון דולר לקידום התוכנית.
Huawei דיווחה על צניחה של 36% ברווח הנקי במחצית הראשונה של 2026, על רקע השקעה של יותר מרבע מהכנסותיה במחקר ופיתוח. במקביל, שנגחאי חנכה רכז תעשייתי חדש למחשוב חלל במחוז סונג'יאנג, ביתה של SpaceSail - המתחרה הסינית ל-Starlink. שני המהלכים, שפורסמו באותו סוף שבוע, משקפים דפוס רחב יותר של השקעה סינית ארוכת טווח בעצמאות טכנולוגית.
החברה הצעירה Starcloud, המפתחת לוויינים המבצעים הסקת בינה מלאכותית בחלל, גייסה תוספת של 250 מיליון דולר לסבב המימון שלה, לפי שווי של 2.3 מיליארד דולר. הכסף נועד להרחבת קו הייצור ולפיתוח החללית הגדולה ביותר שלה, לצד היערכות למחסור צפוי ביכולות שיגור מסחריות.
משרד התעשייה והטכנולוגיה הסיני אישר לחברת Geespace, הזרוע החללית של יצרנית הרכב Geely, לבצע ניסוי מסחרי בן שנתיים בתחום ה-IoT הלוויני - הראשון מסוגו לחברה פרטית בסין. הרישיון מאפשר לחברה לספק קישוריות בהספק נמוך לתחומי תחבורה חכמה, דיג ימי, אנרגיה ותשתיות מים, כחלק ממאמץ סיני רחב יותר לקדם את תעשיית החלל המסחרית.