חברת קוהרנט, אחת היצרניות המעטות של לייזרי אינדיום פוספיד המזיזים נתונים בתוך מרכזי נתונים, הודיעה כי כל הייצור שלה נבלע בביקוש פנימי ולא יימכר ללקוחות חוץ בעתיד הנראה לעין. מדובר במגבלה שונה מזו של זיכרון HBM, וקשה יותר לפתור אותה בטווח הקצר.
חברת קוהרנט (Coherent), אחת מקומץ החברות בעולם שמייצרות לייזרי אינדיום פוספיד (indium phosphide) המשמשים להעברת נתונים בין שבבים במרכזי נתונים, הודיעה למשקיעים כי בעתיד הנראה לעין לא תמכור את הלייזרים הללו ללקוחות חיצוניים. לפי דיווח על שיחת הרווחים של החברה, הביקוש הפנימי של קוהרנט עצמה בולע כיום את מלוא כושר הייצור שלה.
הלייזרים הללו הם מרכיב מרכזי בתקשורת אופטית בתוך מרכזי נתונים: הם משמשים כמקור האור שמעביר נתונים בין שבבים באופן אופטי, ומאפשרים העברת כמויות נתונים גדולות במהירות. ככל שמרכזי נתוני AI גדלים וצפופים יותר, כך גדל הצורך בפתרונות תקשורת אופטית מהירים, וקוהרנט נחשבת לספק מפתח בתחום.
הנתון מדגיש בעיה שונה מזו שמוכרת יותר לציבור – המחסור בזיכרון HBM (High Bandwidth Memory). כפי שעולה מהדיון בפורום Reddit שבו נחשף המידע, מדובר בסוג שונה של צוואר בקבוק: מחסור בזיכרון הוא בעיקרו בעיית קיבולת ייצור, שניתן בעקרון לפתור באמצעות הרחבת מפעלים והשקעות הון לאורך זמן. לעומת זאת, ייצור לייזרי אינדיום פוספיד תלוי במספר קטן מאוד של ספקים ובתהליכי ייצור מורכבים, כך שקשה יותר להגדיל אותו במהירות.
ריכוזיות גבוהה בקרב יצרני הלייזרים המוגמרים יוצרת, ככל הנראה, לחץ על יכולת ההרחבה של תשתיות AI – הן מבחינת הזמינות והן מבחינת המחיר.
המשמעות המעשית עבור חברות המפעילות או בונות מרכזי נתוני AI היא שגם אם יימצא פתרון למחסור בשבבי GPU ובזיכרון HBM, ייתכן שיתעורר צוואר בקבוק נוסף בשכבת התקשורת האופטית שמחברת בין הרכיבים בתוך מרכז הנתונים עצמו. במילים אחרות, קצב בניית תשתיות ה-AI עלול להיות מוגבל לא רק על ידי זמינות המעבדים, אלא גם על ידי זמינות הרכיבים ה"קטנים" יותר שמחברים ביניהם.
קוהרנט לא פרסמה לוח זמנים לחזרה למכירות חיצוניות, ולא ברור בשלב זה אילו חברות מושפעות ישירות מהחלטתה. ככל שהביקוש למרכזי נתוני AI ימשיך לגדול, סביר להניח שהנושא ימשיך להיות מוקד תשומת לב בשוק ההשקעות ובתעשיית התשתיות הטכנולוגיות.