יום שלישי, 17 בנובמבר 2026 מתעדכן אוטומטית כל שעה
→ חזרה למהדורה

403 מרכזי נתונים ענקיים בארה"ב צרכו בשנה 82 טרה-ואט-שעה, יותר מכל ישראל

מחקר של חוקרים מהרווארד שפורסם ב-Nature Sustainability מעריך ש-403 מרכזי נתונים היפר-סקייל בארה"ב צרכו כ-82 טרה-ואט-שעה חשמל בשנה, יותר מהצריכה השנתית של ישראל או אוסטריה. כ-54% מהחשמל הזה הגיע ככל הנראה מגז ומפחם, והפליטות הסתכמו ב-25.7 מיליון טונות CO2, בדומה לדנמרק כולה. לפי החוקרים, מיקום המתקן קובע את גודל הזיהום: בוויומינג כל קילוואט-שעה מזהם בערך פי שבעה מבאורגון.

403 מרכזי נתונים ענקיים בארה"ב צרכו כ-82 טרה-ואט-שעה חשמל בשנה אחת, כ-1.8% מכלל צריכת החשמל האמריקאית, ויותר ממחצית החשמל הזה הגיעה ככל הנראה משריפת גז ופחם. כך עולה ממחקר שפורסם בכתב העת Nature Sustainability, ועליו דיווח The Verge.

המחקר מתמקד במתקני היפר-סקייל (hyperscale): מבנים בשטח של מיליוני רגל רבועה, שהחברות ממהרות להקים בעיקר כדי להריץ AI גנרטיבי. הצוות, בהובלת ג'אנלוקה גווידי, עמית בתר-דוקטורט במחלקה לביוסטטיסטיקה בבית הספר לבריאות הציבור של הרווארד, איתר את המתקנים בצילומי לוויין והעריך את צריכת החשמל של כל אחד מהם לפי ההספק החשמלי שלו. בעזרת נתוני הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה (EPA) חישבו החוקרים כמה פחמן היה פולט כל מתקן אילו היה מחובר לרשת החשמל המקומית בין מאי 2024 לאפריל 2025.

יותר חשמל מכל אחת מכ-148 מדינות

כדי להמחיש את סדר הגודל פנה The Verge לג'ון סטרמן, מנהל קבוצת System Dynamics ב-MIT, שלא היה שותף למחקר. לפי החישוב שלו, 82 טרה-ואט-שעה הם יותר ממה שצורכת בשנה כל אחת מכ-148 מדינות, ובהן ישראל, אוסטריה וונצואלה. סטרמן גילה שנעזר ב-Claude כדי לערוך את ההשוואה.

הפליטות הסתכמו ב-25.7 מיליון טונות CO2, בדומה לטביעת הפחמן השנתית של דנמרק לפי המאמר, ויותר מסך הפליטות של כ-113 מדינות לפי סטרמן. הסיבה: כ-54% מהחשמל שצרכו המתקנים הגיע ככל הנראה מגז ומפחם.

המיקום קובע

הממצא שהחוקרים מדגישים הוא הפער בין מדינות בתוך ארה"ב. ייצור קילוואט-שעה בוויומינג, שנשענת על פחם, פולט בערך פי שבעה פחמן מאשר באורגון, שעשירה בחשמל הידרואלקטרי. "שני מרכזי נתונים שצורכים בדיוק אותה כמות חשמל יכולים להשאיר טביעת פחמן שונה לגמרי רק בגלל המקום שבו הם נמצאים", כתב גווידי.

גווידי רואה בכך דווקא סיבה לאופטימיות. "אנחנו נוטים לדבר על טביעת הרגל הסביבתית של AI כאילו הייתה תכונה קבועה של הטכנולוגיה", כתב ל-The Verge. "ההשפעות האלה אינן בלתי נמנעות. יש לנו בחירה היכן לבנות ואיך להזין את התשתית הזאת בחשמל".

סטרמן קורא לקובעי המדיניות לחייב את מפעילי מרכזי הנתונים להוסיף לרשת מקורות אנרגיה נקייה חדשים. "אני חושב ש-AI יכול לעזור בצורה יוצאת דופן", אמר, "אבל צריך למצוא דרך להגביל את הנזקים, בייחוד משום שהם בלתי הפיכים. ברגע שמרכזי הנתונים פלטו את ה-CO2, אי אפשר לבטל את זה".

מה המחקר לא סופר

המספרים הם הערכה, והם מכסים רק חלק מהתמונה. המחקר אינו מביא בחשבון את זיהום האוויר המקומי מתשתיות גז חדשות שנבנות כדי לספק את הביקוש, וגם לא את טורבינות הגז שחלק מחברות ה-AI התקינו במתקנים שלהן כדי לייצר חשמל בלי להתחבר לרשת. מתקני ההיפר-סקייל הם רק חלק קטן מאלפי מרכזי הנתונים הפועלים בארה"ב, ומדי שנה נוספים חדשים. מנגד, לא כל החישוב שרץ בהם קשור ל-AI.

קראתם עד הסוףרוצים את זה
כל בוקר במייל?
סיכום חדשות ה-AI של אתמול, בעברית, בדקות קריאה ספורות. חינם, בלי ספאם.

מעדיפים טלגרם?להצטרפות לערוץ ←

ביטול בקליק אחד, בכל מייל · מדיניות פרטיות

💬 יש לכם הערה על הכתבה?
פרסומת

→ לכל הכתבות