מנכ"ל Databricks משתמש בסוכן ה-AI של החברה כדי לשמוע את מה שעובדים לא מספרים לו

חברת הדאטה Databricks הציגה ביום רביעי גרסה מעודכנת של סוכן ה-AI שלה, Genie. הסוכן יכול עכשיו לבצע משימות מרובות שלבים, כאלה שדורשות עבודה ממושכת. לפי החברה, מנהלים יכולים להטיל עליו מגוון רחב של משימות, והוא יבצע אותן לבד, בלי פיקוח. אבל הסיפור המעניין הוא לא המוצר עצמו. הוא הדרך שבה המנכ"ל עלי גודסי משתמש בו: ככלי שמביא אליו מידע שעובדים כנראה לא היו מוסרים לו בעצמם.

לא הדגמה, אלא השיחות האמיתיות

בשיחה עם ג'ולי בורט מ-TechCrunch, גודסי לא הריץ הדגמת מוצר. הוא פתח את הסוכן שהוא עצמו עובד איתו ועבר על השיחות והגרפים האחרונים שלו. בין השאר הראה איך Genie ניתח את החלקים בסקר שביעות רצון העובדים שבהם החברה קיבלה ציונים נמוכים. הוא הראה גם איך הסוכן עזר לו לדרג פתרונות לבעיות האלה, שהציעו כמה מנהלים בכירים, ולפסול חלק מהם.

בדוגמה אחרת, Genie סיכם עבורו פגישת מכירה גדולה מול לקוח פוטנציאלי שהסתיימה רע. הסיכום כלל גם את הפיצ'רים שהלקוח אמר שהוא צריך לפני שיקנה. הסוכן גם הכין את גודסי לראיון בפודקאסט: הוא עבר על הופעות קודמות שלו וניסח שאלות שסביר שיישאל. במהלך השיחה עם בורט עצמה גודסי אפילו ביקש מהסוכן להציע מה כדאי לו להגיד לעיתונאית. לפי בורט, העצה לא הייתה רעה.

ברקע הטכני, הגרסה החדשה נשענת על אונטולוגיה (ontology), כלומר מבנה ידע שמגדיר ישויות ואת הקשרים ביניהן. Databricks בנתה אותו כדי לתת ל-Genie את ההקשר הדרוש מתוך המידע שהלקוחות שומרים בפלטפורמה שלה.

המספר 150

כשבורט העירה שגודסי משתמש ב-Genie כדי למצוא דברים שמנכ"ל כבר לא שומע, הוא ענה: "שמעת על המספר של דנבר? המספר הקסום הוא 150". המונח נקרא על שם האנתרופולוג הבריטי רובין דנבר, ולפי התיאוריה זה המספר המרבי של אנשים שאדם יכול לשמור איתם על קשרים יציבים.

בסטארט-אפ קטן המנכ"ל מכיר את כולם, והעובדים מרגישים בטוחים לספר לו חדשות רעות ישירות. בחברה של 12 אלף עובדים, גודסי מודה שהוא לא יכול להכיר את כולם. איש מכירות כנראה לא יתוודה בפני המנכ"ל על פגישה שהשתבשה, ומנהלת משאבי אנוש כנראה לא תודה שהרעיון שלה לשיפור שביעות הרצון צפוי להיכשל. "לכל מי שיש יותר מ-150 עובדים, וזה הרבה חברות, הרבה אנשים יכולים להפיק מזה ערך", אמר גודסי.

עלויות ושימוש אישי

גודסי מספר שהוא משתמש ב-Genie גם בחייו הפרטיים. לדבריו הוא מעדיף אותו על פני חלופות כמו OpenClaw, Instinct או Muse, שאותן הוא מתאר כבעייתיות מבחינת אבטחה. הוא מעריך ש-Genie יכול לעשות לצד העסקי את מה ש-AI, סוכנים ו-harnesses (התוכנה שעוטפת מודל AI ומאפשרת לו להשתמש בכלים) עושים היום למתכנתים.

לגבי החשש שסוכנים ינפחו את הוצאות ה-AI של חברות, גודסי טוען שאפשר לשלוט בעלויות באמצעות מוצר אחר של החברה, Unity Gateway. המוצר מאפשר להגדיר מגבלות שימוש ולהחליף מודלים יקרים במודלי open-weight זולים יותר, כלומר מודלים שהמשקלים שלהם זמינים לציבור.

למה זה חשוב

רוב השיח על סוכני AI בארגונים מתמקד בחיסכון בזמן ובניתוח נתונים. הדוגמה של גודסי מצביעה ככל הנראה על שימוש אחר: הסוכן כערוץ מידע שעוקף את הסינון הטבעי שקורה כשמידע עולה בהיררכיה. המשמעות היא שהנהלה יכולה לקרוא ישירות את מה שנמצא בסקרים, בסיכומי פגישות ובנתונים, בלי שהמסר יוחלק בדרך.

עם זאת, כדאי לזכור שמדובר במנכ"ל שמציג את המוצר של החברה שלו, ביום ההשקה שלו. השאלה הפתוחה היא איך ירגישו העובדים כשיידעו שהמידע שהם מייצרים מגיע ישירות לשולחן המנכ"ל, ואם זה ישנה את הדרך שבה הם מתעדים ומדווחים.