DeepMind מציגה מפה עולמית שמסווגת כל 10 מטרים של קרקע לפי סוג יער

DeepMind, מעבדת הבינה המלאכותית של גוגל, הציגה מפה עולמית שמסווגת כל חלקת קרקע בגודל 10 מטרים על פני כדור הארץ לסוגי יער שונים. כותרת ההודעה, "Beyond tree cover" ("מעבר לכיסוי העצים"), מסבירה את הרעיון: לא רק לבדוק אם יש עצים במקום מסוים, אלא לזהות איזה סוג יער גדל בו.

למה "כמה עצים" זו שאלה חלקית

רוב מפות היער הגלובליות שהתפרסמו בשנים האחרונות עונות על שאלה אחת: האם השטח מכוסה בעצים, ובאיזו צפיפות. זה מידע חשוב, אבל הוא מפספס הבדל גדול. יער עתיק שלא נגעו בו, יער שצמח מחדש אחרי כריתה ומטע עצים מסחרי יכולים להיראות דומים מאוד במפת כיסוי עצים. מבחינה אקולוגית הם שונים לגמרי.

לפי ההערכה המקובלת בקהילה המדעית, יערות טבעיים ותיקים אוגרים בדרך כלל יותר פחמן ומקיימים מגוון מינים עשיר יותר ממטעים. לכן כשמחליפים יער טבעי במטע, מפה שסופרת רק עצים עלולה לא להראות שום שינוי, אף שבפועל אבד משהו שקשה מאוד להחזיר. מפה שמבחינה בין סוגי יער אמורה לחשוף את ההבדל הזה.

מה המשמעות של 10 מטרים

רזולוציה של 10 מטרים אומרת שכל "פיקסל" במפה מייצג שטח של 10 על 10 מטרים, בערך כמו מגרש קטן. בקנה מידה של כדור הארץ כולו מדובר במספר עצום של חלקות, וכל אחת מהן סווגה בנפרד. ברמת פירוט כזו ייתכן שיהיה אפשר לראות את הגבולות בין חלקות שונות בתוך אותו אזור, ולא רק מגמות כלליות ברמת המדינה או האזור.

בחומר שפורסם אין פרטים על מספר הקטגוריות של סוגי היער, על שיטת האימון של המודל, על רמת הדיוק או על תנאי הגישה למפה. התשובות לשאלות האלה יקבעו עד כמה אפשר יהיה להשתמש בה בפועל.

למה זה חשוב

מפה כזו עשויה לשמש כלי למחקר אקלים ולשימור. אם הסיווג אמין, ייתכן שהוא יעזור בכמה תחומים:

• מעקב אחר כריתה: להבחין בין אובדן של יער טבעי לבין קציר במטע, שני מצבים שמפות כיסוי עצים מתקשות להפריד ביניהם.
• חישובי פחמן: הערכות של כמות הפחמן שאוגרים יערות תלויות בסוג היער, ולא רק בשטח שלו.
• תכנון שימור: ארגונים ורשויות יוכלו לזהות טוב יותר אילו שטחים הם יערות טבעיים שכדאי לתעדף להגנה.

ההודעה גם משתלבת במגמה רחבה יותר: שימוש בבינה מלאכותית כדי לפענח כמויות גדולות של נתוני חישה מרחוק, כלומר מידע שנאסף מלוויינים וממטוסים, ולהפוך אותן למפות שמסבירות מה קורה על הקרקע. בסופו של דבר, ערכה של המפה ייקבע לפי מידת הדיוק שלה בשטח ולפי ההחלטה אם ואיך לפתוח אותה לחוקרים, לממשלות ולארגוני סביבה.