היזמים שמאחורי Zerto חושפים את Dreeze עם סבב סיד של 33 מיליון דולר

האחים זיו ועודד קדם, שהקימו ומכרו את Kashya ל-EMC ואת Zerto ל-HPE, חוזרים עם סטארטאפ שלישי. החברה החדשה, Dreeze, יצאה היום ממצב Stealth עם סבב סיד של 33 מיליון דולר. את הסבב הובילו הקרנות האמריקאיות Norwest ו-Bessemer Venture Partners, ובהשתתפות קרן Claltech. זהו סכום גבוה במיוחד לשלב הסיד, וככל הנראה הוא משקף את האמון של המשקיעים במייסדים שכבר הביאו שני אקזיטים בתחום התשתיות.

לצד האחים קדם מצטרף לחברה אבי רייכל, לשעבר CIO ב-Zerto וסמנכ"ל מערכות מידע באמדוקס. זיו קדם משמש כשותף-מייסד ומנכ"ל.

הבעיה: המידע חוזר והאפליקציה לא

Dreeze מכוונת לבעיה שמוכרת היטב לצוותי DevOps ו-IT: אפליקציות שקורסות בעקבות מתקפת סייבר או כשל מערכתי, ולא מצליחות לחזור לפעול.

לדברי זיו קדם, פתרונות הגיבוי המסורתיים עושים את מה שהבטיחו, אבל הם נבנו לעידן המכונות הווירטואליות. שם, מי ששחזר את המכונה קיבל איתה גם את האפליקציה. סביבת Cloud-Native של היום, כלומר מערכת שנבנתה מלכתחילה לענן, מפוזרת על פני מאות ואלפי שירותים שתלויים זה בזה. "המידע יחזור, אבל האפליקציות יישארו מושבתות", הוא אומר.

קדם מביא דוגמה ממפיץ גדול שנפגע ממתקפת כופר ובסופו של דבר שילם לתוקפים. לדבריו, "אחת הסיבות המרכזיות שהוא לא הצליח לחזור לפעילות הייתה שמפתחות ה-KMS שלו מעולם לא גובו. אף אחד לא חשב שצריך לגבות אותם. הדאטה היה שם, אבל בלי המפתחות לא היה אפשר להשתמש בו". KMS הוא שירות לניהול מפתחות הצפנה. בלי המפתחות, גם גיבוי מלא של המידע נשאר נעול.

איך זה עובד

הפלטפורמה של Dreeze פועלת כ-SaaS, כלומר כשירות מקוון. היא מתחברת לחשבונות הענן של הלקוח בהרשאות קריאה בלבד (Read-only) ולא מחייבת התקנת Agents, רכיבי תוכנה שרצים בתוך המערכות. המערכת סורקת את הסביבה כפי שהיא פועלת בפועל וממפה כל הזמן אילו משאבים שייכים לכל אפליקציה ומה התלויות ביניהם: הגדרות רשת, זהויות והרשאות, מפתחות הצפנה ו-secrets (סיסמאות ואסימוני גישה). כל המידע הזה מגובה לכספת שאי אפשר לשנות, והיא יושבת בתוך חשבון הענן של הלקוח, כך שהדאטה לא יוצא מהארגון.

כשצריך לשחזר, המערכת בונה תוכנית שחזור מתוך מפת התלויות. "קודם רשת, אחר כך מפתחות והרשאות, ורק אז השירותים שתלויים בהם", מסביר קדם. "כך האפליקציה עולה כשהיא עובדת, ולא רק הדאטה שלה". לדבריו, אפשר להריץ את אותה תוכנית גם כבדיקה בסביבה מבודדת, בלי לגעת בסביבת הייצור, ולקבל הוכחה שהשחזור עובד עוד לפני שמתרחש אירוע אמיתי.

מול Eon

Dreeze נכנסת לתחום שבו פועלת גם Eon הישראלית, שגייסה מאז הקמתה כחצי מיליארד דולר לפי שווי של 4 מיליארד דולר. קדם לא רצה להתייחס ישירות לטכנולוגיה של המתחרה, אבל הסביר את ההבדל בגישה: "המוצר של Eon הוא מוצר גיבוי שמתמקד בשחזור מידע עם התמקדות בלתת לחברות להשתמש במידע שבגיבויים. המוצר של Dreeze הוא מוצר גיבוי והתאוששות שממוקד ביכולת לא רק לשמור ולשחזר מידע, אלא גם ביכולת להחזיר את כל האפליקציות לחיים".

למה זה חשוב

הניסיון של המייסדים מתחבר ישירות למוצר. Zerto הייתה מזוהה עם התאוששות מאסון בעידן המכונות הווירטואליות, ו-Dreeze מנסה להעביר את אותו רעיון לענן המודרני. המשמעות היא שהשאלה עוברת מ"האם הנתונים גובו" ל"האם העסק יכול לחזור לפעול". בתקופה שבה מתקפות כופר מכוונות בדיוק לנקודת התורפה הזו, נראה שזו הסיבה שהמשקיעים מוכנים לשים סכום כזה כבר בשלב הסיד. אם Dreeze תצליח לבדל את עצמה מול שחקנית שכבר גייסה הון גדול כמו Eon, ימים יגידו.