ג'ו צאי וג'נסן הואנג נותנים לאירופה עצות על AI, והחברות שלהם עשויות להרוויח מהן
באוקטובר נתנו שני בכירי טכנולוגיה לאירופה עצה דומה: יו"ר עליבאבא ג'ו צאי המליץ לחברות אירופיות להשתמש במודלים פתוחים ובנתונים התעשייתיים שלהן, ומנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג דחק ביצרנים הגרמנים להכניס AI למפעלים ולרובוטיקה. מאמר דעה ב-SCMP מציין ששניהם רואים הזדמנות בכוח ההנדסי של אירופה, ושהחברות שלהם עשויות להרוויח מאספקת הטכנולוגיה.
שני מנהלים מהדמויות הבולטות בתעשיית הבינה המלאכותית ביקרו באירופה באוקטובר והמליצו לה המלצות דומות מאוד. בטורינו קרא יו"ר עליבאבא, ג'ו צאי, לחברות אירופיות לבנות יכולות AI בעזרת מודלי open source (מודלים בקוד פתוח) ובעזרת הנתונים התעשייתיים שבבעלותן. בברלין לחץ מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, על יצרנים גרמנים להכניס AI למפעלים, לרובוטיקה ולענפי תעשייה פיזיים אחרים. כך עולה ממאמר דעה שפורסם ב-South China Morning Post תחת הכותרת "אירופה עדיין יכולה לעצב את כללי ה-AI".
שתי עצות, כיוון אחד
לפי המאמר, שני המנהלים רואים הזדמנות בחוזק ההנדסי של אירופה. הכותב מוסיף הסתייגות חשובה: החברות של שניהם עשויות להרוויח מכך שיספקו את הטכנולוגיה.
ההסתייגות הזאת מובנת יותר על רקע מה שכל חברה מוכרת. עליבאבא מפתחת ומפיצה את משפחת המודלים הפתוחים Qwen. אם חברות אירופיות יבנו את מערכות ה-AI שלהן על מודלים פתוחים, ככל הנראה חלק מהן יבחרו במודלים סיניים כמו אלה. אנבידיה היא ספקית השבבים המרכזית לאימון מודלי AI ולהרצתם. ככל שהמפעלים, הרובוטים וקווי הייצור באירופה יאמצו יותר AI, הביקוש לחומרה שלה צפוי לגדול.
במילים אחרות, ההמלצות לא מנותקות מהאינטרסים של מי שנותן אותן. זה לא אומר שהן שגויות. זה כן אומר שמקבלי ההחלטות באירופה צריכים לבחון אותן בעין ביקורתית.
למה דווקא תעשייה
למרות שהמסרים הגיעו משני כיוונים שונים, הם נפגשים בנקודה אחת: אירופה לא צריכה בהכרח להתחרות ראש בראש בפיתוח מודלי השפה הגדולים (LLM) הכלליים, תחום שבו ארה"ב וסין מובילות. היא יכולה לנצל את מה שכבר יש לה, כלומר בסיס תעשייתי, ידע הנדסי ונתונים מקווי ייצור, ולהשתמש ב-AI כדי לשפר אותם.
הנתונים התעשייתיים שצאי הזכיר הם נכס שקשה לשכפל. מודל פתוח אפשר להוריד בחינם, אבל נתוני תפעול שנאספו במשך שנים במפעל ספציפי נשארים בידי החברה שאספה אותם. השילוב בין השניים מאפשר, לפחות בתיאוריה, לבנות מערכות מותאמות בלי לפתח מודל בסיס מאפס.
מה זה אומר על "הכללים"
כותרת המאמר מצביעה על שאלה רחבה יותר: מי יקבע את כללי המשחק של ה-AI. אירופה ידועה בעיקר כרגולטורית בתחום הזה, ולא כמי שמפתחת את הטכנולוגיה עצמה. מכאן שעצות שמדגישות אימוץ ויישום, ולא רק פיקוח, מציעות לה תפקיד נוסף.
המשמעות היא שהחלטות טכנולוגיות שעשויות להיראות טכניות, כמו איזה מודל לאמץ ועל איזו חומרה להריץ אותו, עשויות לקבוע גם תלות ארוכת טווח בספקים. אם התעשייה האירופית תיבנה על מודלים ושבבים של חברות זרות, ככל הנראה יהיה לה קשה יותר להכתיב את הכללים לבדה. ההמלצות של צאי והואנג מצביעות על הזדמנות אמיתית. השאלה הפתוחה היא מי ייהנה ממנה יותר: אירופה או הספקים שלה.