הישראלי הראשון ב-Cognition: "אין לי בכלל IDE במחשב"

גלעד סמואלס, הישראלי הראשון שהצטרף ל-Cognition, החברה שמאחורי סוכן התכנות Devin, אומר שהוא כבר לא פותח סביבת פיתוח (IDE) במחשב. בהרצאה בכנס Geektime Evolve to AI הוא תיאר חברה שבה סוכני AI יוזמים את רוב העבודה, מתקנים באגים ואפילו ממלאים את הכוננויות של המהנדסים. לדבריו, המבנה הזה הגדיל את יעילות המהנדסים בחברה פי 9.

"עובד מול הטלפון שלי בלבד"

סמואלס הוא FDE (Forward Deployed Engineer) ב-Cognition. זה מהנדס שעובד ישירות מול ארגונים לקוחות ועוזר להם להכניס לשימוש את הכלים של החברה. את ההרצאה הוא פתח באמירה: "אני עובד מול הטלפון שלי בלבד. אין לי IDE במחשב, כי דווין רץ ישירות מהטלפון בענן ואני רק נותן לו הוראות. ומשם הוא רץ בעצמו".

Devin הושק לפני כשנתיים וחצי, והיה מהסוכנים האוטונומיים הראשונים לפיתוח תוכנה. לפי Geektime, בזכותו הגיעה Cognition להכנסות של מיליארד דולר מהר יותר מכל חברה אחרת, והיום שוויה מוערך ב-48 מיליארד דולר. החברה גם רכשה בעבר את מה שנשאר מ-Windsurf, מהחברות הראשונות בתחום ה-Vibe Coding (פיתוח תוכנה שבו המתכנת מתאר מה הוא רוצה בשפה טבעית וה-AI כותב את הקוד).

500 עובדים, כמעט בלי QA ופרודקט

לפי סמואלס, כל תהליך פיתוח התוכנה ב-Cognition, מהרעיון ועד הקוד שעולה לאוויר, מבוסס על AI. בחברה עובדים היום כ-500 איש, אבל כמעט אין בה יותר אנשי פרודקט (ניהול מוצר) ו-QA (בדיקות איכות). במקומם יש כ-80 עובדים בתפקיד שנקרא Core Engineers. הם אחראים על המוצרים מקצה לקצה, ועל כל מוצר מופקדים מהנדס אחד או שניים שעובדים יחד עם כמה סוכנים מבוססי Devin.

את התוצאות סמואלס מציג במספרים. החברה הכפילה את מספר המהנדסים שלה בפחות משנה, ובאותו זמן מספר ה-Pull Requests (בקשות להכניס שינויי קוד למערכת) גדל פי 18. לדבריו, המשמעות היא שיעילות כל מהנדס גדלה פי 9, ורק בזכות הסוכנים. עוד לדבריו, כ-90% מהפעולות שנפתחות בארגון נוצרות בידי הסוכנים, ורק 10% בידי עובדים.

סוכנים בכוננות לילה

לסוכנים ב-Cognition יש תפקיד גם כשמשהו נשבר. לפי סמואלס, צוות סוכנים כבר מחליף בפועל את המהנדסים שהיו בכוננות בלילות ובסופי שבוע כדי לטפל בבאגים. כשקורה אירוע, הסוכנים מופעלים אוטומטית, בוחנים את ההשלכות שלו על סמך כל המידע הזמין, ומשחזרים את התקלה בסביבת סנדבוקס (סביבה מבודדת לבדיקות). כך הם קובעים אם בכלל צריך להעיר מישהו.

"הם עובדים על harness שמשפר את עצמו לאורך זמן, כמו שבן אדם שעובד בחברה לאורך זמן משתפר", הסביר סמואלס. Harness הוא המעטפת של כלים והנחיות שהסוכנים פועלים בתוכה. הסוכנים מתחקרים כל תקלה שקרתה בסביבת הייצור (production), ומעבירים את המסקנות לסוכן שעשה Code Review לקוד, כדי שיבין מה פספס. אחר כך התחקיר עובר לסוכן שכותב את הקוד, כדי שלא ייכנס עוד קוד עם אותה בעיה ושאותה תקלה לא תחזור.

למה זה חשוב

Cognition מוכרת סוכני תכנות, ולכן התיאור הזה הוא גם תצוגה של המוצר. חשוב לזכור שהנתונים מגיעים מעובד החברה, בהרצאה בכנס, ולא נבדקו באופן עצמאי. כדאי גם להתייחס בזהירות לחישוב של "פי 9": מספר ה-Pull Requests מודד כמה שינויים נכנסו לקוד, לא בהכרח כמה הם היו גדולים, מסובכים או שימושיים, ולכן הוא מדד חלקי לפרודוקטיביות.

ובכל זאת, התיאור ככל הנראה מראה לאן חלק מתעשיית התוכנה מנסה ללכת: מהנדסים שתפקידם להגדיר משימות, לפקח על סוכנים ולבדוק את מה שהם עשו, ולא לכתוב כל שורת קוד בעצמם. אם המודל הזה יתפשט, סביר שהוא ישנה את ההגדרה של תפקידים כמו QA, ניהול מוצר וכוננות, וגם את הכישורים שחברות יחפשו אצל מהנדסים.