מייסד GOV.UK מזהיר: המרוץ ל-AI "ריבוני" עלול לנעול את בריטניה בתלות בספקים

בריטניה עלולה להחליף את התלות שלה בספקי טכנולוגיה זרים בתלות עמוקה עוד יותר בקומץ ספקי AI. כך מזהיר מייק ברקן (Mike Bracken), מייסד אתר GOV.UK, בראיון ל-The Register. לדבריו, ממשלות ומוסדות מוותרים בהדרגה על השליטה במערכות קריטיות, כשהם מוסיפים עוד ועוד תלויות טכנולוגיות לפעילות שלהם.

"מוסדות כמעט אף פעם לא מאבדים ריבונות במשבר. הם מאבדים אותה החלטה סבירה אחת בכל פעם", אמר ברקן. "הסיכון הגדול ביותר שעומד היום בפני ארגונים רבים הוא לא שמישהו ייקח מהם את השליטה, אלא שהם יוותרו עליה בהדרגה. כל החלטה טכנולוגית יכולה להקל על שינוי כיוון בעתיד, או להקשות עליו".

מי האיש

לברקן יש משקל מיוחד בדיון. הוא ייסד את שירות הדיגיטל הממשלתי הבריטי (Government Digital Service, GDS), הגוף שאיחד את השירותים המקוונים של הממשלה תחת GOV.UK, וכיהן כמנהל הנתונים הראשי הראשון של ממשלת בריטניה. אחרי שעזב את הממשלה היה ממייסדי חברת הייעוץ Public Digital. את הטיעון המלא הוא פורש בספר חדש, Digital Sovereignty: The Power to Decide, שכתב יחד עם עמיתיו בחברה.

מה לא בסדר ב"AI ריבוני"

האזהרה מגיעה בזמן שממשלות משקיעות כסף רב ב"AI ריבוני" (sovereign AI). בדרך כלל מדובר בכוח מחשוב מקומי, במודלים שפותחו במדינה עצמה או בתשתיות שנועדו לצמצם את התלות בספקים מחו"ל. גם ממשלת בריטניה מקדמת גרסה משלה: היא משקיעה בתשתיות מחשוב מקומיות ומרחיבה את הגישה לכוח העיבוד שנדרש לבנות ולהריץ מודלי AI.

ברקן סבור שהגישה הזו מחמיצה את העיקר. לדבריו, ריבונות לא נמדדת בהכרח בבעלות על התשתית או על הטכנולוגיה שמתחת לשירות. מה שקובע הוא אם הארגון עדיין יכול לקבל החלטות משלו כשהנסיבות שלו משתנות. שרת שנמצא בתוך גבולות המדינה לא מבטיח שליטה של ממש. השאלה החשובה יותר היא אם הארגון יכול להחליף ספק, טכנולוגיה או אסטרטגיה, בלי לגלות ששנים של החלטות קודמות הפכו את המהלך ליקר או מסובך מדי.

לפי ברקן, הבעיה חריפה במיוחד ב-AI. ארגונים בונים יותר ויותר שירותים סביב מודלים ופלטפורמות שבשליטת קבוצה קטנה יחסית של חברות טכנולוגיה. אחרי שהמערכות האלה נטמעות בתשתית ובתהליכי העבודה, ההתנתקות מהן עלולה להיות קשה בהרבה. "לעתים קרובות מדי מוסדות מגלים שאיבדו את הגמישות הזו רק ברגע שהנסיבות מחייבות אותה", אמר.

לא רק בעיה של ממשלות

לפי ברקן, הסוגיה לא מוגבלת למסדרונות הממשל. עסקים, אוניברסיטאות, עמותות ומוסדות אחרים מתמודדים עם אותה בעיה, ככל שהם מעבירים חלקים גדולים יותר מפעילותם לפלטפורמות חיצוניות ולשירותי AI. "האתגר הזה חורג בהרבה מתחום הטכנולוגיה", אמר. "כל מוסד תלוי בטכנולוגיה. השאלה היא אם הטכנולוגיה מרחיבה את חופש הפעולה שלך, או מצמצמת אותו בשקט".

למה זה חשוב

המשמעות, ככל הנראה, היא שהדיון הציבורי על AI ריבוני עוסק בעיקר במיקום של השרתים ובזהות של מפתחי המודלים, ומזניח את שאלת יכולת היציאה: האם אפשר לעזוב ספק ביום שזה יידרש. הטיעון רלוונטי כנראה גם למדינות קטנות יותר, שמשרדי הממשלה והחברות בהן משלבים מודלים של ספקים ספורים בשירותים ליבתיים. לפי ההערכה, עבור ארגונים כאלה, תכנון מראש של אפשרות להחליף ספק חשוב לא פחות מההחלטה באיזה מודל להשתמש. או כפי שברקן מסכם: להגדיר AI כ"ריבוני" לא שווה הרבה אם עדיין תקועים עם מי שסיפק אותו.