GPT-6 Astra עוקפת את Claude בבנצ'מארקים אגנטיים
מודל GPT-6 Astra של OpenAI עקף בבירור את Claude Fable 5.1 בשני בנצ'מארקים אגנטיים חדשים של Andon Labs - ניהול עסק מדומה וטיסת רחפן אוטונומית. במקביל מדווחים ברשת, ללא אימות עצמאי, על שימוש בו לבניית מוצר אמיתי ועל טענות לפיהן המודל חוצה סף חדש של יכולת, מה שמזין ספקולציות על התקדמות לעבר שיפור עצמי רקורסיבי (RSI).
מודל ה-AI GPT-6 Astra של OpenAI עקף את Claude Fable 5.1 בשני בנצ'מארקים חדשים למדידת יכולות AI סוכניות (agentic AI), לפי בדיקה של מעבדת המחקר Andon Labs שעליה דיווח אתר The Decoder. התוצאות, יחד עם דיווחים לא-מאומתים על שימוש בכלי בפרויקטים אמיתיים, הזינו מחדש בקהילת ה-AI את הדיון סביב השאלה אם מודלים כמו Astra מתקרבים לשיפור עצמי רקורסיבי (RSI - recursive self-improvement).
עסק מדומה, פער גדול
ב-Vending-Bench 2, בנצ'מארק שבו כל מודל מקבל 500 דולר ונדרש לנהל עסק מדומה של מכונות ממכר לאורך שנה מדומה - איתור ספקים, משא ומתן על מחירים, הזמנת סחורה וקביעת מחירי מכירה - Astra סיים בממוצע עם יתרת בנק של 15,515 דולר בשישה ריצות, לעומת 5,422 דולר בלבד אצל Claude Fable 5.1. אפילו הריצה הטובה ביותר של Fable, 9,874 דולר, הייתה נמוכה מהריצה הגרועה ביותר של Astra, 13,272 דולר. לפי Andon Labs, זהו הפער הגדול ביותר שנרשם אי פעם בבנצ'מארק הזה, ו-Astra הוא המודל הראשון של OpenAI שמוביל בו.
ההבדל בלט בעיקר במשא ומתן: מחיר הרכישה הממוצע של Fable לפחית קולה עלה מ-1.17 דולר ל-2.21 דולר במהלך השנה המדומה, בעוד Astra שמר על עמדה עקבית - במקרה אחד סירב להצעה של 226.32 דולר לסל מוצרים ועמד על 108 דולר. Astra גם התמודד טוב יותר עם ספקים שקרסו: הוא נתקל ב-64 מקרים כאלה, יותר מ-45 אצל Fable, אך לפי הדיווח לא נרשמו לו הפסדים מתשלומים מראש לספקים שכבר לא פעלו - בעוד Fable הפסיד כך 14,331 דולר, זאת לאחר שניסח לעצמו כלל למניעת המצב ואז הפר אותו. בבנצ'מארק נוסף, שבו כמה סוכני AI מתחרים זה בזה באותו מיקום, Astra סירב להצעת תיאום מחירים מהמודל הסיני GLM-5.3, בעוד Fable השתתף בהסדר כזה - ו-Astra ניצח בכל שלוש הריצות שנבדקו.
רחפן אוטונומי
בבנצ'מארק השני, Drone-Bench, מודלים כותבים קוד המאפשר לרחפן זול מדגם DJI Tello EDU לנווט באופן עצמאי במשרד, כולל איתור ומעקב אחר אדם ספציפי. לפי הדיווח, Astra הוא המודל הראשון שחצה את רף הביצועים המשולב של צוות פיתוח אנושי-AI בכל חמשת משימות המשנה, אף שאחוז ההצלחה שלו נותר לא יציב.
יישומים בעולם - וטענות שלא אומתו
מעבר לבנצ'מארקים, יש גם דיווחים שלא עברו אימות עצמאי על שימוש בכלי בפרויקטים אמיתיים: פוסט בפורום r/singularity מתאר מפתח שבנה, בעזרת Astra ובתקציב של כ-2,000 דולר, חלופה מבוססת דפדפן ל-Photoshop שצברה 170 משתמשים ביום הראשון לפעילותה. פרטים אלה מגיעים מפוסט בודד ברשת ולא מדיווח עיתונאי או רשמי, ולכן יש להתייחס אליהם כדיווח לא-מאומת.
באותה קהילה עלתה גם טענה - אף היא ללא אימות עצמאי - לפיה Astra חוצה סף המאפשר לו לשלב רעיונות נישתיים ולפתור בעיות שמודלים קודמים לא הצליחו לפצח. זו הערכה סובייקטיבית של משתמש בפורום, לא ממצא שגובה במחקר, וממנה נשאבות ספקולציות בקהילה על התקדמות לעבר AGI ושיפור עצמי רקורסיבי.
המשמעות
ככל הנראה, הפערים בבנצ'מארקים של Andon Labs מעידים על כך שמודלים סוכניים מתחילים לבצע משימות מוגדרות היטב ברמת אמינות שמאפשרת להפעיל אותם עם פחות פיקוח אנושי - במשא ומתן מסחרי ובכתיבת קוד לבקרת חומרה פיזית כמו רחפנים. עם זאת, Andon Labs עצמה מדגישה שהערכתה את Astra כמודל מיושר יותר מבוססת על התנהגות שנצפתה בבנצ'מארק הספציפי, ואינה מובטחת להתקיים במצבים אחרים. טענות ה-RSI וה-AGI, לעומת זאת, נותרות בגדר הערכה של משתמשים בפורומים ולא ממצא שגובה בידי מעבדת מחקר או גורם רשמי.