ה-Odyssey של Grok: שבע דקות של סרט שנוצר ב-AI, ומבקר שמתקשה להחזיק עד הסוף
שלושה חודשים אחרי שאילון מאסק הכריז על גרסה באורך מלא ו"מדויקת היסטורית" של "האודיסאה", Grok פרסמה שבע דקות בלבד, שהוגדרו "פרק 1 בסדרת ה-Odyssey שלנו". לפי המבקר של TechCrunch, חלק מהשוטים נראים משכנעים, אבל ליצירה כולה אין אומנות, מתח או סיבה להמשיך לצפות.
חשבון Grok Imagine, כלי יצירת הווידאו של xAI, פרסם ב-23 באוקטובר קטע של שבע דקות מגרסה שנוצרה ב-AI ל"אודיסאה". הקטע מוגדר "פרק 1 בסדרת ה-Odyssey שלנו". הוא מתפרסם שלושה חודשים אחרי שאילון מאסק הכריז ש-Grok תוציא סרט באורך מלא, "מדויק היסטורית", המבוסס על האפוס של הומרוס. בינתיים יש שבע דקות, ובמקום סרט מדובר עכשיו בסדרה.
הפרויקט נוצר בשיתוף Wonder Studios והבמאי Dev Walker. בפוסט שליווה את הקטע הזמין החשבון את הצופים לכתוב בתגובות אם הם רוצים פירוט מלא של תהליך העבודה.
מאסק מול נולאן
הפרויקט קשור ישירות לסרט אחר. מאסק תקף בעבר את "האודיסאה" של כריסטופר נולאן, משום שנולאן ליהק לסרט שחקנים שאינם לבנים ושחקנים טרנסג'נדרים. לפי TechCrunch, נולאן ומאסק מייצגים גישות הפוכות: מאסק מקדם מרכזי נתונים בחלל ומפרסם בלי הפסקה תוכן שנוצר ב-AI, ונולאן הגדיר את עצמו "טכנו-סקפטי" ואמר שלפני ה-AI לא ראה טכנולוגיה ש"נדחתה כל כך לחלוטין על ידי הציבור".
בסרט של נולאן יש לא מעט אפקטים חזותיים, אבל בעיקרו זהו מבצע של צילום מעשי. הצילומים התפרסו על פני שש מדינות, והשתתפו בהם אלפי אנשי צוות ושחקנים. מאז יציאתו ביולי הסרט הצליח מאוד בקופות: הקרנות ה-Imax שלו נמכרו במלואן במשך חודשים, והוא נחשב למועמד המוביל ככל הנראה בטקס האוסקר הבא.
סביר טכנית, ריק מבפנים
אנתוני הא, עורך סופי השבוע של TechCrunch, כתב שהתוצאה "לא מכוערת באופן מרהיב כפי שציפיתי", ומרשימה יותר מסרטונים אחרים שמאסק פרסם לאחרונה. לדבריו, היו רגעים שבהם אפשר היה לחשוב שמדובר בשחקנים אמיתיים ששטים בים אמיתי.
הוא הוסיף שאינו יכול לשפוט את הדיוק ההיסטורי של Grok, אבל ציין שכל הדמויות מופיעות "בגוון עור שמאסק מאשר". הקריין מדבר במבטא בריטי שיישמע מוכר לכל מי ששיחק במשחק פנטזיה או צפה באפוס הוליוודי גנרי מ-25 השנים האחרונות.
לפי הא, מה שחסר בקטע הוא "כל תחושה של אומנות, השראה או עניין אנושי". הרקע לעלילה, שמוגש בקריינות, נמשך לדבריו בלי סוף. אחריו מגיעים פרצופים מזוקנים בזה אחר זה, וכל אחד צועק שורות מאולצות ש"גורמות לדיאלוגים של נולאן להישמע כמו שייקספיר". כמה שוטים בודדים מספקים חיקוי סביר של המציאות, אבל לדבריו היצירה כולה מרגישה "חסרת אוויר", בלי תנופה ובלי סיבה לגלות עניין במישהו שעל המסך. בסרט של נולאן, שאורכו כמעט שלוש שעות, הוא לא התקשה להתרכז. בגרסה של Grok הוא מצא את עצמו בודק כמה זמן נשאר עוד לפני האמצע.
למה זה חשוב
הקטע ממחיש את המצב הנוכחי של סרטים שנוצרים ב-AI. נראה שהבעיה הטכנית, כלומר יצירת שוטים ריאליסטיים של ים, ספינות ופנים אנושיות, נפתרת בהדרגה. המשמעות היא שהשאלה עוברת לתחום אחר: האם אפשר לייצר בכלים האלה סיפור שאנשים ירצו לצפות בו.
גם הפער בין ההבטחה לביצוע בולט. ההכרזה דיברה על סרט באורך מלא, ומה שפורסם אחרי שלושה חודשים הוא פרק של שבע דקות. ככל הנראה, כרגע קל יותר לייצר סצנות שנראות אמינות מאשר לבנות עלילה ארוכה שמחזיקה את הצופה. השוואה ישירה לסרט של נולאן, שהצליח בקופות ונבנה על צילום מעשי, מדגישה את הפער הזה עוד יותר.