כשהאינטרנט מתחיל להיבנות לסוכני AI, המשתמשים האנושיים עלולים לשלם את המחיר

עד לא מזמן אפשר היה לחלק את הגולשים באינטרנט לשתי קבוצות: בוטים ובני אדם. סוכני AI אישיים, תוכנות שמבצעות משימות ברשת בשם המשתמש, כמו הזמנת טיסות או חדרי מלון, טשטשו את החלוקה הזאת. ניתוח שפורסם ב-MIT Technology Review טוען שאם הביקוש לסוכנים ימשיך לעלות, האינטרנט יעוצב יותר ויותר בשבילם. לפי הניתוח, ייתכן שזה יבוא על חשבון המשתמשים האנושיים.

סוג שלישי של גולש

לפי הכתבה, סוכנים אישיים התחילו לפעול בהיקף רחב אחרי השקת אפליקציות כמו Dots של OpenAI ו-Muse של מטא. ‏Muse הורדה 5 מיליון פעמים בחודש הראשון שלה, ותעבורת הסוכנים ברשת גדלה פי שלושה בין אוגוסט לספטמבר.

המפגש בין הסוכנים לבין אינטרנט שתוכנן בעיקר לבני אדם לא עבר בשלום. הסוכנים אינם בני אדם והם פועלים במהירות של מכונה. מצד שני, הם גם לא בוטים במובן המקובל, כי הם פועלים בשם אדם מסוים ומבצעים משימות שיכולות להיות לגיטימיות לגמרי. הם לא מתאימים למנגנונים הקיימים שמבחינים בין בוטים לבני אדם, ולכן חלק מהפלטפורמות, בעיקר אלה שמקפידות במיוחד על אבטחה, פשוט חוסמות אותם.

הכתבה מזכירה דיווח של TechCrunch על משתמשים שהתקשו להפעיל את הסוכנים שלהם באתרים כמו Pizza Hut ו-Yelp. ‏Yelp לא מאפשרת ל-AI להזמין מקומות במסעדות. אמזון חסמה את הסוכנים של Muse ומנהלת מאבק משפטי נגד סטארט-אפ ה-AI ‏Perplexity כדי לחסום גם את הסוכנים שלו. שופט פסק לאחרונה לטובת Perplexity, אבל אמזון ערערה. בערעור היא טוענת שסוכני AI מאיימים על עסקי הפרסום שלה, כי קשה יותר לדעת אילו מודעות נצפו בידי בני אדם ואילו הוצגו לבוטים.

מהחסימה להתאמה

איתן מוליק, פרופסור חבר בבית הספר וורטון באוניברסיטת פנסילבניה, צופה שהבעיה תתפשט לכל הרשת. כשיתברר לציבור שאפשר לשלוח סוכן לבקש החזר כספי או להתמקח על מחיר, הסוכנים עלולים להציף את מחלקות שירות הלקוחות עד שבני אדם כבר לא יוכלו להשתמש בהן. "בני אדם יתעצבנו מאוד בסופו של דבר כשלא יאפשרו לסוכנים שלהם לעשות את זה בשמם", כתב מוליק ב-LinkedIn.

לפי הניתוח, הכסף כנראה יכריע: רוב תעבורת הסוכנים מגיעה לאתרי מסחר מקוון, כך שלפלטפורמות יש תמריץ כספי לתת להם להיכנס. ‏Shopify כבר עושה זאת ומקצה לסוכנים מסלולי תשלום נפרדים שעוקפים את הדפים שנועדו לבני אדם.

מה יקרה לשאר המשתמשים

כאן נמצאת השאלה המרכזית של הכתבה. היא מתארת תרחיש שבו אתרים מוזנחים כיעד לגולשים אנושיים, וממשקי הגלישה והשוואת המוצרים נעשים גרועים יותר. משתמשים יידרשו שוב ושוב להוכיח שהם בני אדם ולא סוכנים, ואולי אפילו לסרוק את הקשתית לשם כך. לסוודר אחד לא יהיה מחיר אחיד, ויוצגו מחירים שונים לסוכנים של אנשים שונים. ואי אפשר יהיה לדעת אם ההמלצה של הסוכן שלכם הושפעה מפרסומות או מעמלות של הפלטפורמה.

התרחיש הזה רחוק מאוד מההבטחה של גוגל, אנתרופיק ו-OpenAI לסוכנים שיתנו לצרכנים יותר כוח ויותר כוח מיקוח. הכתבה מדגישה שההבטחה הזאת אינה מופרכת. סוכנים יכולים לעזור באמת, למשל במאבק בחשבונות רפואיים מנופחים או בחיפוש ביטוח רכב זול יותר.

למה זה חשוב

לפי הניתוח, השאלה אם הסוכנים יחזקו את הצרכן או ייצרו אינטרנט גרוע יותר לכולם תלויה בכללים שייקבעו: איך סוכנים יתקשרו עם אתרים ומה בדיוק יותר להם לעשות. הכללים האלה עוד נכתבים. חלקם צפויים להועיל לכולם. למשל, לא צרכנים ולא עסקים רוצים שסוכנים יפיצו פרטי כרטיסי אשראי בכל מקום שהם מגיעים אליו. ככל הנראה, ההחלטות שיתקבלו בתקופה הקרובה יקבעו אם הרשת תמשיך לשרת בעיקר בני אדם, או תתעצב סביב מי שפועלים בשמם.