האם בועת ה-AI בכלל קיימת? פוסט מערער על הנרטיב הרווח

בכל דיון ברשת על מצבה הפיננסי של תעשיית ה-AI חוזרת כמעט תמיד אותה הנחה: יש בועה, והיא עומדת להתפוצץ. פוסט שפורסם בבלוג אישי תחת הכותרת "I'm not convinced the AI bubble exists" יוצא נגד ההנחה הזו. לפי הפוסט, יש "סיכוי די מציאותי" שהצמיחה המהירה של חברות ה-AI בשנים האחרונות מוצדקת, ושיש להן עוד הרבה מקום לגדול. על פי דיווחים, הטיעון עלה גם ל-Hacker News ועורר שם דיון.

ההוצאות עצומות, אבל חד-פעמיות

הפוסט לא מתווכח עם היקף ההוצאות. לפי הנתונים שהוא מביא, חברות ה-AI התחייבו להוציא לפחות 3 טריליון דולר, ולפי הערכות כבר הוציאו 1.9 טריליון. יחד מדובר בכ-5 טריליון דולר. הכותב גם מודה שמבני החוב המורכבים, שמקשים לדעת כמה החברות באמת מוציאות, הם "אחת הנקודות הבולטות ביותר" לטובת קיומה של בועה.

עם זאת, הטענה המרכזית היא שרוב הכסף הולך להקמת מרכזי נתונים. לפי הכותב זו רכישה חד-פעמית, לא הוצאה תפעולית קבועה, וכשהבנייה תסתיים ההוצאה "תצנח". כדי להראות שהפעלת המודלים עצמה רווחית, הפוסט מצטט את מסמך ה-S-1 של אנתרופיק (הדוח שחברה מגישה לרשות ניירות הערך האמריקאית לפני הנפקה). לפי הציטוט, החברה מכניסה 2.08 דולר על כל דולר של כוח מחשוב (compute), וכבר מכניסה יותר מסך ההשקעות שלה במחשוב ובתשתית יחד.

הפוסט מציע גם חישוב גס: אם התעשייה תצטרך להחזיר 5 טריליון דולר על פני 20 שנה, מדובר ב-250 מיליארד דולר בשנה. לשם השוואה, הכותב מזכיר שאלפבית, חברת האם של גוגל, דיווחה על הכנסות של כמעט 162 מיליארד דולר כבר ב-2019. הכותב מוסיף שחלק מהחוב הוא בשטרי המרה (convertible notes), שאפשר לפרוע במניות במקום במזומן.

צמיחה בהכנסות

הנתון הבולט ביותר בפוסט, שגם הוא מיוחס ל-S-1 של אנתרופיק, הוא קצב הצמיחה: הכנסות של 41 מיליון דולר ב-2023, 386 מיליון ב-2024, 4.585 מיליארד ב-2025 ו-16.3 מיליארד בחצי הראשון של 2026 בלבד. לטענת הכותב, אמנם הקצב יתמתן בשלב כלשהו, אבל אין סיבה שזה יקרה בקרוב. הסיבה לכך היא שלדעתו לרבים מהשימושים האפשריים במודלים עוד לא מגיעים בכלל, מאוטומציה של ניירת אצל עורכי דין ורופאים ועד רכבים אוטונומיים.

מה הטיעון מפספס, ולמה הוא חשוב

הטיעון משכנע בחלקו, אבל יש בו כמה הנחות שכדאי לשים לב אליהן. ראשית, התיאור של מרכזי הנתונים כהוצאה חד-פעמית מתעלם ככל הנראה מכך ששבבים מתיישנים מהר ויש להחליף אותם, כך שחלק מההוצאה צפוי לחזור. שנית, ההשוואה לאלפבית היא להכנסות ולא לרווח, ומשמעותה מוגבלת בהתאם. שלישית, ההנחה ש"סביר להניח" שגם OpenAI ודומותיה רואות צמיחה דומה היא הערכה של הכותב, לא נתון. גם ההפסד של 72 מיליארד דולר שאנתרופיק רשמה במחצית הראשונה של 2026, בצורת מניות המגיעות למלווים, מוצג בפוסט כבעיה שגובה השווי (כטריליון דולר לפי ההערכה) פותר. אבל שווי כזה תלוי בדיוק באמון שהשוק שומר על התעשייה.

ובכל זאת, הדיון חשוב. הנרטיב של "הבועה" הפך כמעט לברירת מחדל, ומועיל לבחון אותו מול מספרים במקום להניח אותו מראש. הפוסט עצמו פותח בהודאה ש"אף אחד לא יכול לראות את העתיד". מה שהוא כן מציע הוא תזכורת לכך שהוצאות עצומות לבדן אינן הוכחה לבועה, ושהשאלה האמיתית היא אם ההכנסות ימשיכו לגדול מהר מספיק כדי להצדיק אותן.