מאמר דעה בגיקטיים: ישראל כבר מעצמת קוונטים, אבל כמעט אף אחד לא שם לב

ישראל הפכה ל"מעצמת מחשוב קוונטי" בלי שרוב הציבור, ואפילו רוב קהילת הטכנולוגיה, שמו לב לכך. זו הטענה המרכזית של מאמר אורחת שפורסם בגיקטיים מאת תמי שחר. חשוב לומר מראש: זהו מאמר דעה ולא תחקיר. הוא מציג כמה נתונים בולטים, אבל לא מפרט מאילו מקורות הם נלקחו.

מבעיה של פיזיקה לבעיה של הנדסה

שחר פותחת בהסבר מדוע לדעתה הגיע הזמן להפסיק לראות במחשוב הקוונטי טכנולוגיה ש"נמצאת תמיד עוד עשר שנים קדימה". במשך שלושה עשורים, היא כותבת, המכשול המרכזי היה הרעש: קיוביטים, יחידות המידע הבסיסיות של מחשב קוונטי, שבירים מאוד, ועד לאחרונה כל קיוביט שנוסף הוסיף גם שגיאות ולא רק כוח חישוב.

נקודת המפנה לפי המאמר הגיעה ב-2024, כשגוגל הראתה שתיקון שגיאות קוונטי עובד "מתחת לסף": ככל שמגדילים את הקוד המתקן, שיעור השגיאות יורד במקום לעלות. מכאן, לדבריה, השאלה כבר אינה פיזיקלית בעיקרה. היא שאלה של הנדסה, של סקייל ושל כסף. עוד מציינת שחר ש-IBM, גוגל, מיקרוסופט ואמזון פרסמו מפות דרכים למחשבים עמידי-תקלות עד סוף העשור.

AI וקוונטים: שותפות ולא תחרות

חלק ניכר מהמאמר מוקדש לקשר בין הקוונטים לבינה מלאכותית. לפי שחר, הקשר פועל בשני כיוונים. מצד אחד, רשתות נוירונים כבר משמשות לכיול קיוביטים ולפענוח שגיאות בזמן אמת. מצד שני, מחשב קוונטי לא נועד להריץ את ChatGPT. לדבריה, הערך שלו יבוא מסימולציה של מולקולות וחומרים, שתייצר דאטה שמחשבים קלאסיים אינם מסוגלים לחשב, דאטה שעליו אפשר יהיה לאמן מודלים לגילוי תרופות ולפיתוח חומרים. היא מתארת ארכיטקטורה היברידית, שבה מעבד קוונטי פועל לצד GPU ומעבדים קלאסיים, וכותבת שאנבידיה בונה את שכבת התוכנה והחומרה לכך ושחלק משמעותי מהעבודה נעשה בישראל.

המפה הישראלית

לפי שחר, בכמה שכבות של התעשייה ישראל כבר מובילה בעולם. בשכבת הבקרה פועלת Quantum Machines, שמערכותיה משמשות לדבריה מעבדות וחברות ברחבי העולם, ושהיא שותפה לאנבידיה בחיבור מעבדים קוונטיים ל-GPU. Classiq מפתחת שכבת תוכנה לכתיבת אלגוריתמים קוונטיים ברמת הפשטה גבוהה, ו-Qedma מפתחת תוכנה להפחתת שגיאות על חומרה קיימת. בשכבת החומרה היא מונה בין היתר את QuamCore,‏ Quantum Art,‏ Quantum Source,‏ Q factor ו-Quantum Transistors, שכל אחת מהן נשענת על גישה טכנולוגית אחרת. לצדן מתפתח לדבריה תחום ההצפנה הפוסט-קוונטית, כלומר שיטות הצפנה שאמורות לעמוד גם בפני מחשב קוונטי עתידי.

הנתונים שמביא המאמר:

• התוכנית הלאומית הראשונה לקוונטים השקיעה כ-1.25 מיליארד שקל במשך שש שנים.
• ההשקעה הפרטית בחברות קוונטים ישראליות חצתה את 800 מיליון הדולר עד סוף 2025.
• ב-2025 לבדה ההשקעה הגיעה לכחצי מיליארד דולר, כ-9% מכלל ההשקעה הפרטית בקוונטים בעולם.
• מספר העובדים בחברות הקוונטים גדל פי עשרה מאז 2019.
• בהחלטת הממשלה האחרונה בנושא בינה מלאכותית הוגדרה הקמת מחשב קוונטי לאומי כאחד המהלכים המרכזיים, ויצאו שני מכרזים בנושא.

למה זה חשוב, ומה חסר

לפי שחר, הבעיה של ישראל אינה במחקר וגם לא בסטארטאפים. היא בצד הביקוש. הטקסט שעמד לרשותנו נקטע בנקודה זו, ולכן לא ברור אילו צעדים היא מציעה.

כדאי לקרוא את המאמר בהתאם לסוגו. הכותרת "מעצמה" היא טענה, והנתונים שמובאים בו, כמו 9% מההשקעה העולמית וצמיחה של פי עשרה במספר העובדים, אינם מלווים בהפניה למקור. ככל הנראה הם מבוססים על דוחות ענפיים, אך מהמאמר עצמו אי אפשר לאמת זאת. אם המספרים מדויקים, המשמעות היא שמדינה קטנה מושכת נתח ניכר מההון העולמי בתחום. השאלה שהמאמר מעלה בעקיפין היא אם יהיו בארץ לקוחות ותעשייה שישתמשו בטכנולוגיה, או שהחברות הישראליות יפתחו בעיקר עבור שווקים בחו"ל.