הוויכוח השמאלי על בטיחות בינה מלאכותית: קטסטרופה קיומית או הסחת דעת?

בתנועה השמאלית בארצות הברית מתגלע פילוג סביב שאלה מרכזית אחת: האם יש לקחת ברצינות את האזהרות של חברות הבינה המלאכותית עצמן, לפיהן הטכנולוגיה שהן מפתחות עלולה לסכן את קיום האנושות. הוויכוח, שתועד בכתבה ב-Wired, מציב זו מול זו שתי גישות: מי שרואה בדיבור על "יום הדין" של הבינה המלאכותית הסחת דעת מטעם החברות עצמן, ומי שסבור שאפשר וצריך להתמודד גם עם הסיכונים העתידיים וגם עם הנזקים הנוכחיים בו-זמנית.

הזרז לוויכוח היה אירוע ב-8 בספטמבר, שבו חוקר בשם Jacob Coxon, שעזב לאחרונה את חברת Anthropic, הזהיר מכך שהתעשייה עלולה להוביל לקץ האנושות. יומיים לאחר מכן פרסם פרק הפעולה הטכנולוגית (Tech Action Working Group) של סניף ה-DSA (Democratic Socialists of America) בניו יורק — הסניף הגדול בארץ — סדרת תמונות באינסטגרם שפתחה בציור של אורובורוס, דרקון הנושך את זנבו, על רקע ורוד עז. הכיתוב טען כי "הפחדה מבינה מלאכותית וההייפ סביבה הם אותו סיפור: שניהם ממקדים את תשומת הלב בעתיד מדע בדיוני כדי להסיח את הדעת מהנזקים האמיתיים בהווה". הפוסט צבר למעלה מ-25,000 לייקים, אך גם עורר תגובות מתנגדות, בהן טענה כי "לפעמים יש הצדקה להשמיע אזהרה".

חבר בקבוצה, אלן דנג, אמר ל-Wired כי "הבינה המלאכותית הפכה לכלי האחרון של ניצול קפיטליסטי", וכי כסוציאליסטים "איננו סומכים על התאגידים הללו שיעצבו את הרגולציה על עצמם". בקצה השני של הוויכוח ניצב הסנטור ברני סנדרס, המכונה בכתבה "המנהיג הבלתי רשמי" של השמאל האמריקאי, שבשנה האחרונה אימץ באופן פעיל את סוגיית בטיחות הבינה המלאכותית והביא אותה מקהילות מפרץ סן פרנסיסקו אל וושינגטון ולבסיס הפופוליסטי הרחב שלו. סנדרס, בן 85, הקדים רבים בהתנגדות למרכזי נתונים (data centers) — נושא שהפך לציר ארגון מרכזי בשמאל השנה — ובאזהרה מפני נזקי הבינה המלאכותית, מאובדן משרות ועד סיכונים קיומיים. הצעת החוק שלו למורטוריום על מרכזי נתונים, שפורסמה במרץ, קשרה במפורש בין עצירת הבנייה לצורך ברגולציה פדרלית להגנה על "עתיד האנושות".

לפי הכתבה, עמדתו של סנדרס יצרה לו בעלות ברית לא שגרתיות, ובהן סטיב באנון, יועצו לשעבר של דונלד טראמפ. ב-9 בספטמבר, יום לפני פרסום ה-DSA, פרסמו שישה מועמדים המזוהים עם ה-Working Families Party, ארבעה מהם נתמכי סנדרס, הצהרות בדבר הצורך ברגולציה פדרלית כדי למנוע איום קיומי מצד בינה מלאכותית. אלכסנדר מקוי, אסטרטג דמוקרטי העוסק בנושאי בינה מלאכותית, אמר כי "אותם אנשים המודאגים מממשל על מודלי הקצה ומפיתוח סופר-אינטליגנציה עוסקים גם בנזקים הנוכחיים", וטען כי היכולות המתקדמות של הבינה המלאכותית "אמיתיות ומתעצמות, לא מזויפות ולא הייפ".

הוויכוח לא נותר בגדר חילוקי דעות מנומסים. החוקרת והמבקרת טימניט גברו האשימה את סנדרס ואחרים בשמאל בכך ש"הם לוקחים את הקו שלהם מכתות אפוקליפטיות אאוגניות ממש", בהתייחסה לזרמי האלטרואיזם האפקטיבי והרציונליזם המזוהים עם חלק מהשיח על סיכוני בינה מלאכותית קיומיים.

ככל הנראה, הפילוג הזה ילווה את השיח הפוליטי האמריקאי סביב רגולציה של בינה מלאכותית גם בהמשך, שכן הוא נוגע בשאלה מהותית: מי קובע את סדר היום הציבורי בנושא — החברות המפתחות את הטכנולוגיה, מבקריהן, או שניהם גם יחד ממניעים שונים.