טלוויזיות LG מקליטות ושולחות נתונים גם במצב המתנה, מגלה בדיקת מעבדה

בדיקות מעבדה עצמאיות שביצעו בסוף השבוע החוקרים של אתר החומרה האמריקאי Gamers Nexus, בשיתוף עם Level1Techs, מצאו שטלוויזיות OLED עדכניות של LG ממשיכות להקליט קול דרך המיקרופון המובנה גם כשהמסך חשוך לגמרי ונראה כבוי, ושההקלטות נשמרות במכשיר ומועלות לשרתי החברה ברגע שחוזר חיבור לאינטרנט. את הממצאים דיווח Ynet, והם מצטרפים לתמונה רחבה יותר של מעקב פעיל אחר בתי הלקוחות באמצעות webOS, מערכת ההפעלה של הטלוויזיות.

לפי הבדיקות, webOS סורקת באופן שוטף את הרשת האלחוטית הביתית ומאתרת כל מכשיר המחובר אליה - גם כאלה שאין להם קשר ישיר לפעילות הטלוויזיה, כמו טלפונים סלולריים ושעונים חכמים. המערכת אוספת לא רק כתובות IP פנימיות אלא גם שמות של רשתות אלחוטיות שכנות, עוצמת האות שלהן ונתוני מיקום מדויקים - ומעבירה את המידע ל-LG Ad Solutions, זרוע הפרסום הממוקד של החברה. הנתונים שמפרסמת LG עצמה על החטיבה הזו ממחישים את קנה המידה: מול כ-216 מיליון מסכים חכמים שמכרה החברה בעולם, חטיבת הפרסום מדווחת על גישה ליותר מ-360 מיליון מכשירים נלווים בארצות הברית בלבד.

הפרט הבעייתי ביותר בממצאים נוגע למצב ההמתנה. במעבדה נמצא שהמיקרופונים המשיכו להקליט ולשמור קבצי קול גם כשהטלוויזיה נראתה כבויה. גם כשהמכשיר נותק פיזית מכבל הרשת, הוא המשיך לאגור קבצי אודיו וטקסט בזיכרון המקומי, וכשהחיבור לאינטרנט חזר - המידע המוצפן הועלה ביוזמת המכשיר עצמו לשרתי LG. לצד זה החוקרים מצאו גם פרצות אבטחה חמורות המאפשרות הרצת קוד מרחוק במערכת ההפעלה, שנמצאות כעת בתהליך גילוי אחראי (responsible disclosure) מול היצרנית. LG לא הגיבה לפניית Ynet לגבי הממצאים, וגם הצוות שערך את הבדיקה המקורית לא השיב לבקשת תגובה.

תופעת המעקב הזו אינה חדשה לעולם הטק - גוגל, אמזון ואיירובוט התמודדו בעבר עם ביקורת ציבורית דומה על איסוף נתונים אגרסיבי, וגם בתעשיית הטלוויזיות החכמות לא מדובר במקרה בודד. סמסונג, למשל, הזהירה בעבר במפורש במסמכי המדיניות שלה שלא לשוחח על נושאים אישיים ליד הטלוויזיה, בשל יכולות זיהוי קולי במערכת ההפעלה Tizen שלה. Vizio האמריקאית שילמה בעבר קנסות לרשויות הסחר האמריקאיות בעקבול איסוף סמוי של נתוני צפייה, וטלוויזיות המריצות את Roku או Google TV משתמשות בטכנולוגיית זיהוי תוכן אוטומטי שדוגמת פריימים מהמסך כדי לזהות מה משודר בהן. גם היצרניות הסיניות TCL ו-Hisense ספגו ביקורת באירופה ובארצות הברית על מדיניות פרטיות מעורפלת ותקשורת מוצפנת עם שרתים מרוחקים.

ככל הנראה, מדובר בתוצאה של שינוי מבני רחב יותר בשוק הטלוויזיות החכמות: המסך שנמכר בחנות אינו רק מוצר חומרה, אלא גם כלי לאיסוף נתונים שמסבסד את מחיר המכשיר באמצעות מכירת פרסום ממוקד המבוסס על הרגלי הצפייה והשימוש של הלקוחות. הרגולציה בנושא עדיין מגובשת באופן חלקי, כאשר באיחוד האירופי חוקי הגנת המידע נחשבים מחמירים יותר מאשר בארצות הברית - אך הממצאים החדשים ממחישים עד כמה קשה לצרכן לדעת בפועל אילו נתונים נאספים מתוך הבית שלו, ולאן בדיוק הם מגיעים.