מארק קיובן: פייסבוק מריצה ביודעין מודעות דיפפייק להונאה; במסמכי מטא הוערכו 16 מיליארד דולר ממודעות הונאה ומוצרים אסורים
המשקיע מארק קיובן טוען שפייסבוק מריצה ביודעין מודעות דיפפייק שבהן דמותו מוכרת "תרופה לסוכרת" שמעולם לא מכר. לפי דיווח של רויטרס על מסמכים פנימיים, מטא העריכה שכ-16 מיליארד דולר, כ-10% מהכנסותיה ב-2024, יגיעו ממודעות להונאות ולמוצרים אסורים. מטא טוענת שהמסמכים מציגים תמונה סלקטיבית ושההערכה גסה ורחבה מדי.
המשקיע המיליארדר מארק קיובן מאשים את פייסבוק בכך שהיא מריצה מודעות הונאה מבוססות AI בידיעה מלאה. לדבריו, מודעות דיפפייק המשתמשות בפניו ובקולו מוכרות "תרופה לסוכרת" שמעולם לא מכר. הטענה מופיעה בכתבה של Moneywise, שמזכירה גם דיווח של רויטרס מנובמבר 2025 על מסמכים פנימיים של מטא. לפי הדיווח, החברה העריכה שכ-16 מיליארד דולר מהכנסותיה יגיעו ממודעות להונאות ולמוצרים אסורים. הנתון מיוחס למסמכים כפי שדווחו, ולא אומת באופן עצמאי בכתבה זו.
"הגרוע שבגרועים"
בפרק מאוגוסט של הפודקאסט Pivot, בהנחיית קארה סווישר וסקוט גאלווי, סיפר קיובן שמדי שבוע הוא מקבל מיילים מקשישים ששואלים אם "התרופה שלו לסוכרת" תעבוד, או מודיעים שהזמינו אותה ב-294 דולר. "פייסבוק יודעת שהקשישות נעקצות", אמר, וכינה את הפלטפורמה "הגרוע שבגרועים".
לדברי קיובן, חלק מהמודעות אף כוללות הבהרה שהדמות על המסך נוצרה ב-AI ושהסרטון נועד לבידור, אבל כשהצופה מגיע אליה, המסר השיווקי כבר עשה את שלו. "ומבחינת פייסבוק, זה מספיק טוב", אמר, והוסיף שזה "מגדיר את התרבות של הארגון". קיובן אכן מחזיק בחברה בתחום התרופות: הוא שותף להקמת Cost Plus Drugs, בית מרקחת מקוון לתרופות גנריות זולות.
מה נכתב במסמכים
לפי הסיכום של דיווח רויטרס, הסכום של 16 מיליארד דולר היה כ-10% מהכנסות מטא ב-2024. חשוב לדייק: מדובר בהערכה פנימית, והיא כוללת גם מוצרים אסורים, לא רק הונאות. עוד נמסר כי המשתמשים באפליקציות החברה נחשפו לכ-15 מיליארד מודעות "בסיכון גבוה" ביום, כלומר מודעות עם סימני הונאה ברורים. מסמך מסוף 2024 העריך את שווי הקטגוריה הזו בכ-7 מיליארד דולר בשנה.
במצגת ממאי 2025 העריכו אנשי הבטיחות של מטא שהפלטפורמות שלה מעורבות בשליש מההונאות המצליחות בארצות הברית. לפי המסמכים, כדי שמפרסם ייחסם, המערכות האוטומטיות צריכות להעריך בסבירות של 95% לפחות שהוא מפעיל הונאה. מתחת לרף הזה, החשוד פשוט משלם יותר על כל מודעה ונשאר באוויר. המסמכים מציינים גם שרשות ניירות הערך האמריקאית (SEC) בודקת את מטא בנוגע לפרסום הקשור להונאות פיננסיות.
דובר מטא, אנדי סטון, אמר אז לרויטרס שהמסמכים "מציגים תמונה סלקטיבית שמעוותת את הגישה של מטא להונאות", וכינה את הערכת 10% "גסה ורחבה מדי". לדבריו, תלונות משתמשים על מודעות הונאה ירדו ב-58% ב-18 החודשים שקדמו לכך, והחברה הסירה יותר מ-134 מיליון מודעות כאלה ב-2025. Moneywise פנתה למטא לתגובה על דברי קיובן, ולא קיבלה מענה מיידי.
למה זה חשוב
המסמכים, כפי שתוארו בכתבה, עוסקים בהונאות באופן כללי ולא בדיפפייק בפרט, ולכן הם אינם מוכיחים את טענתו של קיובן לגבי המודעות שבהן השתמשו בדמותו. עם זאת, הם מעלים שאלה רחבה יותר: מה אחריותה של פלטפורמה שמרוויחה ממודעות שהיא עצמה חושדת בהן. אם רף 95% אכן פועל כפי שתואר, המשמעות היא ככל הנראה שמודעה חשודה יכולה להמשיך לרוץ, ואף להכניס יותר, כל עוד הוודאות אינה מספקת.
הנזק לקורבנות מתועד היטב, גם אם לא ניתן לייחס אותו לפלטפורמה מסוימת. לפי דוח הפשיעה באינטרנט של ה-FBI ל-2025, בני 60 ומעלה דיווחו על הפסדים של 7.7 מיליארד דולר ב-201,266 תלונות, עלייה של 59% בסכום לעומת השנה הקודמת. AI הוזכר ביותר מ-3,100 מהתלונות הללו, והנפגעים בהן הפסידו יותר מ-352 מיליון דולר. ככל שכלי AI מקלים על שכפול פנים וקול של ידוענים, הוויכוח על מידת הסינון הנדרשת מהפלטפורמות צפוי ככל הנראה רק להתחדד.