חוק MATCH: הקריאה לנתק את סין ממכונות ליתוגרפיית DUV

בוושינגטון מתחזק הלחץ לסגור את מה שתומכי המהלך מכנים "חור בגודל של כדור תותח" בפיקוח האמריקאי על ייצוא טכנולוגיה לסין. במרכז הוויכוח עומד ציוד ליתוגרפיית DUV immersion, כלומר המכונות שמדפיסות את הדפוסים הזעירים על פרוסות הסיליקון בתהליך ייצור השבבים. לפי פרק של הפודקאסט והניוזלטר ChinaTalk שפורסם ב-20 באוקטובר 2026, הצעת חוק בשם MATCH Act נועדה להגביל את ייצוא המכונות האלה לסין ואת מתן שירותי התחזוקה להן.

המספרים שמאחורי הדרישה

הטיעון המרכזי מבוסס על מאמר של ניק בראון, ממייסדי Center for Technology and Statecraft (CTS). זהו מכון מחקר חדש שיצא מתוך IFP ועוסק באתגרים טכנולוגיים ארוכי טווח שעומדים בפני ארצות הברית. כותרת המאמר היא "DUV Immersion Lithography: The Foundation of US AI Compute Advantage".

לפי הנתונים שמוצגים בשיחה, סין ייבאה בשנים 2024–2025 כ-90 מערכות ליתוגרפיית immersion בשנה. מדובר בכמעט שני שלישים מכל מכונות ה-immersion שהיצרנית ההולנדית ASML ייצאה. לטענת התומכים, אם קצב הייבוא יימשך, סין עלולה להתקרב לשוויון עם ארצות הברית ביכולת לייצר שבבי AI, ואולי אף להשיג אותו, בתוך עשור.

למה דווקא ליתוגרפיה

בראון מסביר שכוח מחשוב (compute) הוא אחד משלושת המרכיבים שקובעים את היכולות של מערכות AI, לצד אלגוריתמים ונתונים. מבין השלושה, לדבריו, קל יותר לפקח דווקא עליו. הוא מחלק את כוח המחשוב שזמין לסין לשלוש קבוצות: שבבים בחו"ל שהגישה אליהם מרחוק, שבבים שמיוצאים לסין, ושבבים שסין מייצרת בעצמה.

על שתי הקבוצות הראשונות יש לארצות הברית שליטה רבה. אפשר לנתק גישה מרוחקת בכל רגע, ואפשר לסרב לאשר ייצוא. על שבבים שסין מייצרת בעצמה כמעט אין לה השפעה. לכן, לטענת בראון, ליתוגרפיה היא החוליה בשרשרת הייצור שהכי קשה לסין לפתח בעצמה, ומכאן גם נקודת הלחץ החזקה ביותר שיש לארצות הברית ולבעלות בריתה.

פער גדול, אבל קשה למדידה

לפי הערכת החציון שמציג אקיב זכריה מ-ChinaTalk, נכון לסתיו 2026 יש לסין כמיליון שבבים במונחי שוות-ערך ל-H100 (שבב ה-AI המוכר של אנבידיה), ולארצות הברית יותר מ-30 מיליון. לדבריו, לסין יש גישה מרחוק לכמיליון שבבים נוספים במרכזי נתונים בתאילנד, במלזיה ובמקומות אחרים בדרום-מזרח אסיה. גם בתרחיש הפחות אופטימי מבחינת ארצות הברית, היתרון שלה עומד אפוא על פי עשרה בערך. המשתתפים עצמם מדגישים שכל המספרים האלה הם הערכות לא מדויקות.

השאלות הפתוחות

בשיחה עולות שתי שאלות שבלעדיהן קשה להעריך את סיכויי היוזמה. הראשונה היא אם בעלות הברית של ארצות הברית יצטרפו להגבלות. ASML היא חברה הולנדית, ולכן הגבלה אמריקאית לבדה ככל הנראה לא תספיק. השאלה השנייה היא אם בייג'ינג תגיב בצעדי נגד. לפי התומכים, הגבלה הדרגתית וארוכת טווח פחות צפויה לגרום למשבר נוסף סביב יסודות נדירים (rare earths).

חשוב לציין שהחומר שהתפרסם הוא שיחה עם תומכי המהלך ולא דיווח מהקונגרס. במקור אין פרטים על נוסח הצעת החוק, על יוזמיה או על השלב החקיקתי שבו היא נמצאת.

המשמעות

בשנים האחרונות התמקד הוויכוח האמריקאי בעיקר בשאלה אילו שבבים מותר למכור לסין, מ-H100 ועד H20 ו-H200. ההצעה הנוכחית מעבירה את הדיון שלב אחד אחורה, אל הציוד שמייצר את השבבים. התומכים מציגים את המהלך כדרך "לקנות זמן": לשמור על היתרון האמריקאי בכוח מחשוב עד שנות ה-30, ולתת לארצות הברית יותר מרחב להתמודד עם ההשלכות הטכנולוגיות, הגיאופוליטיות והחברתיות של מערכות AI חזקות יותר. אם ההצעה תתקדם, המשמעות ככל הנראה תהיה מאבק חדש מול הולנד, יפן ו-ASML. מצד שני, היא עלולה גם להאיץ את המאמץ הסיני לפתח ציוד ליתוגרפיה מקומי.