ניורלינק עוברת לייצור המוני של ממשקי מוח - אך הרעיון מקורו במימון של הפנטגון עוד משנות ה-70
דיווח שעלה ברשתות טוען כי ניורלינק, חברת הממשקים העצביים של אילון מאסק, נכנסת לשלב של ייצור המוני. הטענה מבוססת על כותרת בלבד של פוסט ברשת רדיט, שתוכנו המלא לא היה נגיש לבדיקה, ומזכירה גם כי מחקר בתחום ממומן על ידי סוכנות המחקר הביטחונית האמריקאית DARPA כבר מאז שנות ה-70, עוד לפני שהמסחור נכנס לתמונה.
כותרת פוסט שהתפרסם בפורום r/singularity ברשת רדיט מציינת כי חברת ניורלינק (Neuralink), המפתחת שתלים עצביים המחברים בין המוח למחשב, עוברת לשלב של ייצור המוני. חשוב להדגיש: תוכן הפוסט המלא, כולל תגובות הדיון, לא היה נגיש לבדיקה (הדף חסם גישה באמצעות מנגנון אימות אנושי), ולכן כל המידע הזמין מבוסס אך ורק על כותרת הפוסט עצמה. אין באפשרותנו לאמת נתונים מספריים, לוחות זמנים או אישורים רגולטוריים בנוגע לצעד הנטען.
כותרת הפוסט מזכירה גם קיומו של פטנט קודם בתחום, שקדם - לפי הנטען - לפעילות של ניורלינק, אולם חסרים פרטים מזהים על בעל הפטנט או תוכנו המדויק, שכן אין גישה לתוכן המלא של הפוסט.
הקשר היסטורי: DARPA ומחקר הממשקים העצביים
כותרת הפוסט ברשת מזכירה נקודה מוכרת בעולם המחקר המדעי: תחום ממשקי המוח-מחשב (Brain-Computer Interface, או בקיצור BCI) אינו חדש. על פי הכותרת, סוכנות המחקר המתקדם של משרד ההגנה האמריקאי, DARPA, מממנת מחקרים בתחום זה כבר משנות ה-70 - עשרות שנים לפני שחברות פרטיות כמו ניורלינק החלו לעסוק במסחור הטכנולוגיה. DARPA ידועה כגוף שמימן לאורך השנים פרויקטים טכנולוגיים בסיסיים רבים שהפכו מאוחר יותר לבסיס לחידושים אזרחיים, ותחום הממשקים העצביים מוצג כדוגמה נוספת לכך.
מה המשמעות?
הצגת מהלך כמו מעבר לייצור המוני כאירוע פורץ דרך, בעוד שהבסיס המדעי לטכנולוגיה מתקיים כבר עשרות שנים במימון ממשלתי, מעלה שאלה שחוזרת ועולה סביב חברות טכנולוגיה פרטיות בכלל: עד כמה הכרזות מסחריות מייצגות פריצת דרך אמיתית, ולעומת זאת - עד כמה הן למעשה שלב נוסף, אם כי משמעותי, בתהליך ארוך שהחל במימון ציבורי ומחקר אקדמי. ככל הנראה, השאלה אינה נוגעת דווקא לכשירות הטכנולוגית של ניורלינק, אלא לאופן שבו הישגים כאלה מוצגים לציבור.
חשוב לציין כי מכיוון שהמקור הזמין לכתבה זו הוא כותרת בלבד של פוסט ברשת חברתית - ולא הודעה רשמית מטעם ניורלינק, פרסום מדעי, או אפילו גישה לתוכן המלא של הדיון ברדיט - פרטים מהותיים כמו היקף הייצור בפועל, מספר המטופלים או מעמד הפטנט הנטען אינם מאומתים כלל, ויש להתייחס לטענות אלו בזהירות רבה עד לפרסום מקורות רשמיים נוספים.