אנבידיה אמרה לחבר קונגרס בשיחות פרטיות שאפשר לעקוב אחר שבבים, בזמן שהתעשייה טענה שזה עלול להיות בלתי אפשרי

נציגי אנבידיה אמרו לחבר בית הנבחרים ביל פוסטר, דמוקרט ממדינת אילינוי, שאפשר ליישם מבחינה טכנית את אמצעי המעקב נגד הברחות שבהצעת החוק Chip Security Act. פוסטר סיפר על כך בראיון ל-MIT Technology Review. בפומבי, ארגון תעשייה שאנבידיה חברה בו טען שהדרישות האלה "עלולות להיות בלתי ישימות".

"הם אף פעם לא העלו דבר על הכתב", אמר פוסטר. לדבריו, בדיונים הטכניים על אמצעי הגנה כאלה התגובה של נציגי החברה הייתה "כן, ברור שאנחנו יכולים לעשות את זה". זה יותר ממה שאנבידיה אמרה אי פעם בפומבי בנושא. החברה לא הגיבה לבקשות לתגובה ולא אישרה את הדברים של פוסטר.

מה החוק דורש

פוסטר חבר בוועדה למדע, חלל וטכנולוגיה של בית הנבחרים, והוא אחד מיוזמי החוק. החוק ידרוש מנגנון שמאמת היכן נמצאים שבבי AI מתקדמים, כדי למנוע את הברחתם לסין. יש שלוש דרכים לעשות זאת: ביקורות במתקנים, הצהרות של החברות, או מנגנון מבוסס "פינג". במנגנון הזה, ה-GPU (מעבד גרפי, השבב שמריץ מודלי AI) שולח אות שמעיד על מיקומו בכל פעם שהוא מתחבר לרשת. זו האפשרות שהכי קשה לעקוף. בספטמבר מצא המרכז לביטחון וטכנולוגיות מתפתחות (CSET) שהיא גם החסכונית ביותר.

כשהחוק הוגש במאי 2025, אמרו המחוקקים שהטכנולוגיה הדרושה כבר קיימת. אנבידיה לא אישרה זאת בפומבי. במרץ 2026 התנגד איגוד תעשיית המוליכים למחצה (SIA), שאנבידיה חברה בו, להצעת החוק במפורש. האיגוד כתב שדרישות המעקב הן "חדשות, לא נבדקו ועלולות להיות בלתי ישימות".

הכלי שכבר קיים

גם מוצרים שאנבידיה כבר בנתה ללקוחותיה מרמזים שהיא מסוגלת לאתר את השבבים שלה. בדצמבר 2025 הכריזה החברה על כלי בשם Fleet Intelligence, שמאפשר ללקוחות לעקוב אחר ביצועי השבבים במרכזי נתונים במקומות שונים. אנבידיה אישרה לרויטרס שהכלי יכול להראות באיזו מדינה נמצאים השבבים. היא לא פירטה אם אפשר להשתמש בו כדי למנוע הברחות. באוקטובר שאל MIT Technology Review את החברה על כך ישירות. במקום תשובה היא שלחה הודעה: "ממשלות וכלי תקשורת מצאו הסטה זניחה של מוצרים אמריקאיים מפוקחים – טיפה בים לעומת אוקיינוס כוח המחשוב המקומי שכבר יש לסין".

הרקע: הסערה סביב ג'נסן הואנג

החוק הוא אחת משלוש הצעות חוק בנושא אבטחת שבבים שנבחנות כעת לקראת הכללה בחוק תקציב הביטחון של הסנאט (NDAA). לפי הכתבה, ההצעות מקבלות תשומת לב מחודשת בעקבות התפטרותו של מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג, ובעקבות הדיווחים על רומן שניהל עם אישה שנחשדת כמרגלת סינית. לפי הדיווחים, האישה היא אליס הואנג, שמנהלת את Megaspeed. זו חברה מסינגפור שנחקרת בחשד שהבריחה מעבדים גרפיים מתקדמים לסין. עוד דווח שחקירה של משרד המסחר האמריקאי נגד Megaspeed נעצרה בעקבות התערבות של אנבידיה. לפי הדיווחים, Megaspeed קנתה שבבים מ-Supermicro, חברה שמרכיבה את השבבים של אנבידיה בשרתים.

המשמעות

פוסטר אמר שלא שאל את נציגי אנבידיה למה החברה לא מאמצת את כלי המעקב מרצונה, אם הם אפשריים טכנית. הוא גם מציין מגבלה של החוק: גם אם יעבור, המנגנון רק יראה לחוקרים היכן השבבים נמצאים. הוא לא יאפשר לנתק שבב שהתברר שהוברח. לכן פוסטר מתכוון להגיש בשנה הבאה חקיקה מחמירה יותר. לפיה, הפעלת מעבדים גרפיים מתקדמים תחייב רישיון, ושבב יוכל להתחבר רק אחרי שיאומת שיש לו רישיון בתוקף.

לדברי פוסטר, הפרשה באנבידיה הגבירה את התמיכה בחוק בקרב עמיתיו. "יהיה הרבה לחץ פוליטי, אחרי כל מה שקרה, על החברות לעשות עבודה טובה מאוד באימות המיקום הגיאוגרפי של השבב", אמר.

הסתירה בין מה שאנבידיה אמרה בשיחות פרטיות לבין מה שהתעשייה טענה בפומבי עשויה, ככל הנראה, להחליש את הטענה העיקרית נגד החוק, כלומר שאין דרך מעשית ליישם אותו. לכן השאלה המרכזית כבר איננה רק אם אפשר לעקוב אחר שבבים, אלא אם החברות ירצו לעשות זאת בלי חקיקה שתחייב אותן.