OpenAI: מודל GPT-6 Astra תכנן מכשיר חומרה שלם בפחות משבוע, אבל נדרשו סבבי תיקון לפני הייצור
לפי OpenAI, צוות החומרה שלה השתמש במודל GPT-6 Astra כדי לתכנן בפחות משבוע מכשיר לשיחה עם סוכן הקוד Codex, מהמעטפת ועד הקושחה. האבטיפוסים יוצרו בפחות מחודש, אבל רק אחרי כמה סבבי תיקון, כי המודל לא תמיד התחשב באילוצי הייצור. החברה דיווחה גם על מודל פנימי חדש שהשיג ציון גבוה יותר במבחן הנדסת חומרה, ולא מסרה עליו שום פרט נוסף.
צוות החומרה של OpenAI השתמש במודל GPT-6 Astra כדי לתכנן מאפס מכשיר שמאפשר לדבר עם Codex, סוכן הקוד של החברה. כך מדווח האתר The Decoder על סמך נתונים שפרסמה OpenAI. לדברי החברה, הפרויקט נעשה כפרויקט צד והושלם בפחות משבוע. עם זאת, הדרך מהתכנון לאבטיפוס עובד לא הייתה חלקה: נדרשו כמה סבבי תיקון לפני שהמכשיר יכול היה לצאת לייצור.
מה המודל עשה בפועל
לטענת OpenAI, המודל Astra טיפל בכל שלבי התכנון. הוא עיצב את המעטפת החיצונית ותכנן את הלוח המודפס (PCB, הלוח שעליו מורכבים הרכיבים האלקטרוניים), כולל בחירת הרכיבים וניתוב המוליכים ביניהם. הוא גם כתב את הקושחה (firmware, התוכנה הבסיסית שמפעילה את החומרה) ובנה את ממשק המשתמש.
אחרי שלב התכנון, יצרן קבלני ייצר סדרה קטנה של אבטיפוסים בפחות מחודש. כאן התברר מה המודל עדיין לא יודע לעשות: לפי OpenAI, נדרשו כמה סבבי תיקון, כי Astra לא תמיד התחשב באילוצי ייצור, בטולרנסים (סטיות המידה המותרות בייצור) ובפרטי ההרכבה.
נראה שזה לב העניין. לתכנן על המסך זה דבר אחד, ולייצר משהו שעובד במפעל זה דבר אחר. גם תכנון שנראה תקין בתוכנה יכול להיכשל בפס הייצור בגלל כמה עשיריות מילימטר או רכיב שקשה להרכיב. המשמעות היא ככל הנראה שהמודל קיצר מאוד את שלב התכנון, אבל הידע המעשי של מהנדסי ייצור עדיין נחוץ.
מודל פנימי שלא נחשף
לצד הסיפור על המכשיר, OpenAI פרסמה גם נתוני ביצועים. לדבריה, "מודל פנימי" חדש יותר השיג ציון 0.875 במבחן BenchCAD 2.0. לשם השוואה, GPT-6 Astra ברמת ההסקה (reasoning) הגבוהה ביותר שלו השיג 0.594. המבחן בודק אם מודלים מסוגלים לשחזר חלקים והרכבות בתלת-ממד ולזהות את החיבורים על לוחות PCB.
OpenAI לא מסרה פרטים על המודל הפנימי: לא שם, לא מועד השקה ולא שום מידע על אופן פעולתו. לכן כרגע אפשר להתייחס לנתון רק כאינדיקציה לכיוון שאליו החברה מתקדמת, ולא כיכולת שזמינה למשתמשים.
חומרה כחזית חדשה
לפי OpenAI, צוותי החומרה שלה משתמשים ב-Codex וב-ChatGPT כדי ליצור מודלי CAD (תכנון בעזרת מחשב), שרטוטי ייצור וסימולציות, בתחומים כמו רובוטיקה ותשתיות מחשוב. החברה מוסיפה ששימוש הטוקנים של הצוותים האלה גדל פי 23 מאז פברואר.
ברקע עומדת גם העובדה ש-OpenAI מפתחת מכשיר חומרה משלה. לפי הדיווחים זה משהו שבין רמקול AI לסמארטפון. מכאן אפשר להבין שהחברה לא רק מדגימה את יכולות המודלים שלה בהנדסה, אלא גם משתמשת בהם בעבודה הפנימית שלה.
למה זה חשוב
עד היום, רוב הדיון ביכולות של מודלי שפה (LLM) בהנדסה התמקד בכתיבת קוד. הדיווח של OpenAI מרחיב את התמונה לעולם הפיזי: תכנון מכני, אלקטרוניקה וקושחה, כולם יחד. אם הנתונים יתאששו, ייתכן שזמן הפיתוח של מוצרי חומרה יתקצר משמעותית, במיוחד בשלבי האבטיפוס המוקדמים.
עם זאת, חשוב לזכור שכל הנתונים מגיעים מ-OpenAI עצמה, ולא נבדקו באופן עצמאי. סבבי התיקון שנדרשו מראים שבשלב הזה המודל עדיין לא מחליף את מי שמכיר את המגבלות של רצפת הייצור.