הקורא החדש של העיתונות הוא סוכן AI: מו"לים מתחילים לכתוב בשביל מכונות
יותר אנשים מקבלים חדשות דרך סוכני AI, ולכן כמה כלי תקשורת מתחילים לייצר תוכן שמיועד קודם כול לסוכנים ולא לקוראים אנושיים. Axios משיקה פידים מובנים בשם Axios Direct, שהראשון שבהם מיועד למנויים עסקיים. Every משלבת בכתבות שלה פרומפטים וכפתורי "Read With Claude".
חלק מכלי התקשורת כבר לא כותבים רק בשביל בני אדם. לפי כתבה ב-WIRED, מו"לים מתחילים לייצר תוכן שהקהל שלו הוא סוכני AI, כלומר תוכנות שקוראות, מסכמות ומסננות חדשות עבור המשתמש. ב-Axios זה נראה כמו פידים מובנים שקל למכונה לעבד. ב-Every אלה כתבות שמגיעות עם פרומפטים מוכנים.
הקורא מקבל תקציר מהסוכן
מישל סאו היא יועצת יחסי ציבור מסן דייגו. בכל בוקר היא מקבלת תדריך מ-Chattiana, סוכנת ה-AI שלה בפלטפורמת Muse. התדריך כולל את סדר היום שלה, רשימת משימות ונושאים לשיחת חולין שהסוכנת אוספת מהניוזלטרים שהיא מנויה עליהם, עם קישורים למקורות. סאו מעידה על עצמה שהיא מופנמת. לדבריה, התדריך עוזר לה לפתוח שיחות ולמלא שתיקות מביכות בשיחות Zoom.
לפי WIRED, הדפוס הזה נעשה נפוץ מספיק כדי שחלק מהמו"לים יתייחסו לסוכנים כקהל היעד.
Axios: פחות סיפור, יותר נתונים
"אנחנו רואים שהרשת הפתוחה מידרדרת. אנחנו רואים שהחיפוש מצטמק", אמרה ל-WIRED ג'קלין קמרון, מנהלת ההכנסות הראשית של Axios. לדבריה, היפר-פרסונליזציה (התאמה אישית קיצונית של התוכן) מתרחבת, ו-LLM, כלומר מודלי שפה גדולים, הופכים חשובים יותר באופן שבו אנשים צורכים חדשות.
בספטמבר, בכנס Digiday Publishing Summit, הכריזה Axios על Axios Direct: פידים שתוכננו עבור סוכני AI. לפי קמרון, הפידים מקצצים בנרטיב ושמים במרכז נתונים מובנים, "יותר דומים למסוף בלומברג מאשר לסדרת כתבות". הפיד הראשון הושק בסתיו. הוא נותן לסוכני AI של מנויי Axios Pro Deals גישה לתוכן על מיזוגים ורכישות. הפיד השני, שיושק בשנה הבאה, ישמש מקור לאימון מודלי שפה פנימיים בחברות. לפיד שלישי, שמיועד לצרכנים פרטיים, החברה מתכננת להתחיל בפיתוח בשנה הבאה. כל השלושה ייראו כמו פידי RSS, כלומר שורות טקסט סטנדרטיות שלא נועדו לעין אנושית.
ההחלטה להתחיל בלקוחות עסקיים הגיונית ככל הנראה. תקציבים ארגוניים סובלניים יותר לניסויים, במיוחד כשהם עשויים להעניק יתרון עסקי, אפילו קטן.
Every: הכתבה כנקודת פתיחה לשיחה עם AI
Every היא חברת מדיה ותוכנה בתחום הטכנולוגיה שקיימת שש שנים. בשנה שעברה הודיעה על סבב גיוס של 2 מיליון דולר, ובין המשקיעים היה מייסד LinkedIn, ריד הופמן. החברה בחרה כיוון אחר מ-Axios. לדברי המייסד, דן שיפר, הכותבים משלבים בכתבות פרומפטים שהקוראים יכולים להעתיק ולהריץ בעצמם. בחלק מהמדריכים יש כפתורי "Read With Claude" ו-"Read With ChatGPT". לחיצה עליהם פותחת פרומפט שמורה ל-AI להתחיל בתקציר קצר ולהציע להעמיק.
לפי WIRED, הכותבים ב-Every גם דוחסים פרטים רבים לכתבות בלי לחשוש לאבד את הקוראים, מתוך הנחה שהסוכן כבר יבחר את מה שרלוונטי. לפני שנתיים פרסמה Every גם כתבה "ניתנת להרחבה": כתבת עומק שצורף לה מאגר חומרי תחקיר, מהקלטות ראיונות ועד סרטוני YouTube, וצ'טבוט שאפשר לשאול אותו שאלות על החומר.
למה זה חשוב
מו"לים הגיבו לעליית ה-AI בשתי דרכים עיקריות. יש שחתמו על הסכמי תוכן עם פלטפורמות AI, כמו Condé Nast, חברת האם של WIRED. אחרים פנו לבית המשפט: ה-New York Times תבע ב-2023 את OpenAI ואת מיקרוסופט בטענה להפרת זכויות יוצרים, והתביעה עדיין מתנהלת. ניסויים כמו של Axios ו-Every מצביעים ככל הנראה על שינוי עמוק יותר בשאלה בשביל מי הכתבה נכתבת.
המשמעות לקוראים כפולה. מצד אחד, הם יקבלו חדשות מותאמות אישית ויעילות יותר. מצד שני, כשסוכן מסנן ומסכם, הוא גם קובע מה הקורא לא יראה. לכן ייתכן שבעתיד יהיה חשוב לא רק איזה מקור נבחר לקרוא, אלא גם איזה סוכן קורא אותו במקומנו.