סמסונג מרחיבה את מתחם הזיכרון בפיונגטאק כדי לעמוד בביקוש של עולם ה-AI

סמסונג בונה בעיר פיונגטאק שבדרום קוריאה מתחם ענק לייצור שבבים, שנועד לעמוד בביקוש הגובר לשבבי זיכרון בעידן ה-AI. לפי כתבה של MIT Technology Review, שלושה מפעלים (fabs) במתחם כבר פועלים מסביב לשעון, והרביעי עולה בימים אלה לפעולה. הבנייה של מפעל חמישי הוקפאה ב-2024, כשהביקוש לשבבי זיכרון ירד, וחודשה כשגל ה-AI הקפיץ אותו מחדש.

למה דווקא זיכרון

מודלי AI גנרטיביים רצים על מעבדים גרפיים חזקים, GPU, ואלה תלויים בערימות של שבבי זיכרון ייעודיים שנארזים יחד עם המעבד. במילים אחרות, הזיכרון אינו רכיב משני. כדי להפעיל עוד מאיצי AI צריך גם עוד זיכרון מהסוג הזה, וקיבולת הייצור שלו הופכת לאחת מנקודות החנק בשרשרת האספקה של התעשייה.

סמסונג צופה, לפי הכתבה, שהביקוש לשבבי זיכרון ימשיך לזנק עד 2028. ההימור הזה מסביר ככל הנראה את חידוש הבנייה של המפעל החמישי.

המרוץ מול SK Hynix

ברקע עומדת גם תחרות. במשך שנים צפתה סמסונג במתחרה המקומית שלה, SK Hynix, מקדימה אותה בשוק העולמי של זיכרון ברוחב פס גבוה (HBM). זה סוג הזיכרון שמפעיל את מאיצי ה-AI של אנבידיה. במקביל שולטת חברת TSMC הטייוואנית בתחום ייצור השבבים בהזמנה (foundry), כלומר בייצור שבבים שחברות אחרות מתכננות. לפי MIT Technology Review, ההרחבה בפיונגטאק היא הניסיון של סמסונג להחזיר לעצמה את ההובלה בשבבי הזיכרון.

עיר חקלאית שהפכה לאתר בנייה

פיונגטאק היא עיר חקלאית מדרום לסיאול, ושדות האורז בה גובלים במתחם. שטחו של המתחם דומה בערך לזה של סנטרל פארק בניו יורק. בשעות הצהריים אלפי פועלי בנייה יוצאים מהמפעלים לארוחה, חלקם על קורקינטים ואופנועים. בדרך הם עוברים ליד שלטים שמפרסמים השכרה לטווח קצר של דירות סטודיו. חלקם נכנסים למשרדי תיווך, לאותם דלפקים שבהם המהנדסים השכירים של סמסונג קונים בתים.

באתר מושם דגש גדול על בטיחות. מהקורות הגבוהות תלויים שלטים שעליהם כתוב "גם אם העבודה מתעכבת, אל תמהרו". על הקסדות מודבקת ההתחייבות "לא אעבוד אם זה לא בטוח". לצד זה, לפי הכתבה, מורגשת באוויר תחושת דחיפות.

צ'וי הייה-רין, קצינת בטיחות בת 35, אחראית על הבטיחות של צוות שבונה תעלות כבלים. כתב MIT Technology Review פגש אותה מול המפעל הרביעי. עם שחר היא עלתה לאחד מאוטובוסי ההסעה שמביאים עובדים מסונגטאן, רובע ותיק ופשוט יותר. לדבריה, היא מרוויחה 140 אלף וון (כ-97 דולר) ליום. "התעריף כאן גבוה יותר מבאתרי בנייה אחרים, והעבודה קלה יחסית", היא אומרת, ומוסיפה שהיא מצפה שהגאות תעסיק אותה עוד זמן רב: "פשוט ממשיכים לחזור".

המשמעות

הסיפור בפיונגטאק מראה ש-AI אינו רק תוכנה ומודלים. מאחוריו עומדת תעשייה פיזית כבדה של מפעלים, מנופים ואלפי עובדים. כשהביקוש לזיכרון ירד ב-2024 נעצרה הבנייה, וכשהוא זינק היא חודשה. המשמעות היא שקצב ההתקדמות של תעשיית ה-AI תלוי ככל הנראה גם במהירות שבה יצרניות כמו סמסונג מצליחות להקים קווי ייצור חדשים. אם התחזית של סמסונג לביקוש עד 2028 תתממש, ייתכן שמתחמים כמו פיונגטאק ימשיכו לקבוע חלק מקצב ההתקדמות של התחום.