ממשל טראמפ בוחר בפיקוח עצמי על AI: התחייבויות "מחייבות מוסרית", בלי אכיפה בחוק

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע, כשלצידו עמדו בכירים מתעשיית הטכנולוגיה, על הסכם וולונטרי (כלומר מרצון) עם חברות הבינה המלאכותית הגדולות. לפי ההסכם, החברות ינהלו את הסיכונים של מערכות ה-AI שלהן בכוחות עצמן: באמצעות בקרות וניטור פנימיים, ביקורות של גורמים חיצוניים ופיקוח של הדירקטוריון. הבית הלבן מכנה את ההתחייבויות "מחייבות מוסרית" (morally binding). עם זאת, כך לפי מאמר דעה שפורסם ב-South China Morning Post, ההסכם לא מקים מערכת אכיפה משפטית שתתמוך בהן.

שליטה עצמית במקום רגולציה

במילים אחרות, החברות יפקחו על עצמן. אין חוק שמחייב אותן לעמוד בהתחייבויות, ואין גוף ממשלתי שיכול להטיל סנקציות אם יפרו אותן. הניסוח "מחייבות מוסרית" מבהיר את ההבדל: המחויבות נשענת על המוניטין של החברות ועל הלחץ הציבורי, לא על בתי משפט או על רשות מפקחת.

לפי המאמר, ההיגיון של הממשל מובן: AI הופכת למקור של כוח כלכלי וצבאי. ככל הנראה, מכאן נובעת ההעדפה בוושינגטון: לא להכביד ברגולציה על החברות האמריקאיות בזמן שהן מתחרות על ההובלה העולמית. ההנחה שמאחורי הגישה הזו, לפי הערכה, היא שכל מגבלה משפטית על החברות המקומיות עלולה להאט אותן מול המתחרות.

הסיכון: לוותר על כתיבת הכללים

כותרת המאמר מציגה גם את המחיר: ארה"ב עלולה לוותר על ההובלה בממשל (governance) של AI לטובת סין והאיחוד האירופי. כדאי לזכור שמדובר בטור דעה ולא בדיווח חדשותי, אבל הוא מעלה שאלה ממשית: מי יקבע את הסטנדרטים הבינלאומיים לטכנולוגיה?

לאיחוד האירופי, כידוע, כבר יש מסגרת חקיקה ייעודית ל-AI, וגם סין קידמה בשנים האחרונות רגולציה משלה. המשמעות האפשרית היא שבעוד וושינגטון מסתפקת בהתחייבויות שאין מאחוריהן סנקציה, גושים אחרים מציעים לעולם מודלים מוסדרים, ואלה עשויים להפוך לנקודת הייחוס של מדינות ושל חברות בינלאומיות.

למה זה חשוב

ההכרעה האמריקאית חשובה גם מחוץ לארה"ב. רוב מודלי ה-AI שאנחנו משתמשים בהם, מצ'טבוטים ועד כלים בארגונים, מפותחים בידי חברות אמריקאיות. כשהבקרה על הסיכונים שלהם נשארת בידי החברות עצמן, הציבור יידע רק את מה שהן יבחרו לחשוף, והמבחן האמיתי של ההתחייבויות יהיה עד כמה הן מקפידות לקיים אותן.

מנגד, ייתכן שגישה מקלה תשמור על קצב החדשנות ועל היתרון התחרותי של התעשייה האמריקאית. זו הדילמה שעולה מהמאמר: אם הכוח הכלכלי והצבאי של AI מתחזק, ממשל שמוותר על כלים משפטיים מסתמך בעיקר על רצונן הטוב של החברות.

חומרי המקור לא מפרטים אילו חברות חתומות על ההסכם, מתי בדיוק נחתם ואיך יתבצעו הביקורות החיצוניות בפועל. בינתיים, השאלה הגדולה פתוחה: האם "מחויבות מוסרית" תספיק כדי לפקח על אחת הטכנולוגיות המשפיעות ביותר של התקופה?